Categories
דמות בעל חיים כלי רכב

מוסטנג | מצעצועי סוסים למכוניות

הקשר העתיק  והמורכב בין בני האדם לשאר בעלי החיים בא לידי ביטוי בתחומי היצירה השונים של האדם. בעלי החיים שימשו מושא לתיאור ביצירות אמנות (הציורים הראשונים) ודימוים של חיות או חלקי חיות שימשו לעיטור וקישוט חפצים ויצירות. כמובן, גם צעצועים בדמויות של חיות הם בין הצעצועים העתיקים שבנמצא ונשארו פופולאריים ואהובים עד היום.
מבין דימויי החיות בצעצועים נפוץ ביותר דימוי הסוס. בשונה מצעצועי חיות אחרים אשר תפקידם במשחק הוא עצמאי כחיית בר, בית או משק- צעצועי סוסים רבים נבנו כהשלמה לצעצועים בדמויות אדם.

דימוי הסוס והרוכב או המשחק ברכיבה על סוס אינם משחק בחיה אלא משחק בפנטזיה האנושית על כוחות על, על היכולת לנוע מהר ולהיות חזק. בדיוק את הפנטזיה הזו הגשימה בסוף המאה התשע עשרה המכונית אשר העניקה לאדם עוצמה ומהירות בלתי נתפסים, ובדומה לסוס, הפכה מיד למושא הפנטזיה של ילדים מסביב לעולם.

בקטע אנסה לסקור בכלליות את הדימוי של הסוס כצעצוע באופן שמבדל אותו משאר צעצועי החיות וארצה להציע בדרך זו התבוננות חדשה בצעצועי סוסים בתור האבות הקדומים של צעצועי המכוניות בימינו.

סוס ופרש מבדיל על רקע תבניתם | שנות העשרים | מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

לסוסים בצעצועים ישנם שלושה מופעים עיקריים: צעצועי גרירה, סוסי עץ (Hobby-horse) וסוסי נדנדה (Rocking horse). שלושת צורות הצעצוע הללו שונות מעט בעיניי מצעצועי חיות אחרים.

צעצועי גרירה היו קיימים וקיימים עד היום בדמויות של חיות שונות, בשונה מחיות אחרות הסוס כצעצוע גרירה יופיע לרוב לא בצורתו הפראית אלא מוכן לרכיבה- עם רתמות ואוכף ובמקרים מסוימים עם רוכב (קבוע או ניתן להסרה) או כרכרה. השילוב של ציוד הרכיבה בדימוי, במקרים רבים כבר בתבנית הצעצוע כאילו היה הציוד חלק אורגני מגוף הסוס, מדגיש את העובדה שצעצועי הסוסים היו דימוי של כלי תחבורה ולא דימוי של חיית פרא.

צעצוע מהאימפריה הרומית ומשנות השישים של המאה העשרים. בשני המקרים ריתמות ורסן הסוס נלקחו בחשבון כבר בשלב יצירת התבנית, כך שמדובר כחלק מהדימוי השלם ולא כתוספת גרפית או חלק ניתן להסרה.

הגלגלים המאפשרים לצעצועי הסוס השונים את תנועתם זרים מאד לדימוי. בין הגישות השונות להטמעתם בצעצוע אפשר למצוא דימוי חוזר לאורך ההיסטוריה של סוס “רכוב” על פלטפורמה עם גלגלים. הדימוי החדש שנוצר הוא סוס סטטי על פלטפורמה ניידת- מה שמדגיש את היותו של הסוס “אייקון” המסמל תנועה- במקרה זה כמעט באופן סמלי או קישוטי על גבי משטח נע.

מימין סוס צעצוע מהתקופה הגיאומטרית ביוון ומשמאל צעצוע מהמאה ה19. התנועה של הצעצוע מבוססת על פלטפורמה ניידת עליה מותקן הסוס.

בשני המקרים הנוספים- סוסי העץ וסוס הנדנדה הבידול בולט עוד יותר. כבר משמותיהם ניתן להבין שצורות משחק אלו ייעודיות לדימוי הסוס וגם אם ניתן למצוא לעיתים רחוקות דימויים שונים, ברירת המחדל בצעצוע זה היא סוס.

סוסי העץ הם צורת צעצוע עתיקה ביותר, הפשטות שלה- מקל עם דימוי ראש סוס בקצה הפכה אותה לנפוצה ופופולרית בתקופות עתיקות. המשחק נובע מעצם תנוחת הרכיבה על אובייקט מופשט כמעט לחלוטין וכל ה”הפעלה” מתבצעת על ידי הרוכב. תנוחת הרכיבה היא כל כך אייקונית וטבעית לילדים החיים בסביבה בה יש סוסים שמספיק חפץ כל כך פשוט לייצור של פנטזיה כל כך חיה ומורכבת.

ימין: פרט מתוך הציור "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל | 1560
שמאל: תחריט עץ | 1542 מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

א.ה. גומבריך, אחד מחוקרי האמנות החשובים במאה העשרים משתמש ביכולת הזו של האדם לדמיין את סוס העץ מתוך דימוי מופשט במאמרו העוסק בדימויים פיגורטיביים בתודעה ובאמנות חזותית. (“סוס העץ, או שורשי הצורה האומנותית” ( “Meditations on a Hobby Horse or the Roots of Artistic Form”) א.ה גומבריך, 1963)

סוסי הנדנדה הם צעצועים מאוחרים יותר מאשר סוסי העץ ומקורם ככל הנראה במאה ה17.
למעשה מדובר בנדנדה ביתית, אשר בשונה מכיסא נדנדה למשל, הישיבה עליה היא בתנוחת רכיבה. במקרה זה הדימוי נובע מתוך הקונוטציה של תנוחת הרכיבה כאשר הפונקציה המשחקית העיקרית היא ככל הנראה הנדנוד עצמו.

ויטרינת סוסי נדנדה וצעצועים מתנדנדים במוזיאון הילדות בלונדון

הדימוי של סוס הנדנדה שימש גם כשיטה ליצור את תנועת הדהירה בצעצועים קטנים שאינם מיועדים לרכיבה כמו בצעצוע הזה משנת 1915 מגרמניה בו מתואר רוכב בוגר על סוס מירוץ ולא אדם על סוס נדנדה

בין סוסי העץ לסוסי הנדנדה קיימת צורת משחק נוספת בדמות הסוס- “Barrel horse”- גוף גלילי עם ראש סוס, לפעמים ארבע רגליים ועם גלגלים.

מוזיאון הילדות בלונדון

משלושת צורות הצעצוע הללו ניתן ללמוד על התשוקה של האדם לעוצמה ולמהירות שמאפשר הסוס. נראה שהרצון לנוע מהר הוא כל כך בסיסי עד שנוצר דימוי אוניברסלי של רכיבה אשר התגשם בדמות משחק וצעצוע. ומלבד הפנטזיה- לסוסים בתקופות השונות היה תפקיד חיוני בתרבות, הם היו מכריעים מלחמות, איפשרו תנועה והעברת מסעות וכמו המכונית כיום, איפשרו לבעליהן חופש תנועה ותעסוקה. שילוב תכונות אלו הפך את הסוסים לאייקון ולסמל סטטוס בכל תרבות בה לקחו חלק.

צעצועי "אצילים גרמניים" מתחילת המאה העשרים- הסוס והרוכב כדימוי שלם אחד

הדימוי המאוחד: סוס ורוכב

מלבד הצעצועים בהם חלקיו התחבורתיים של הסוס (רתמות, אוכף וכו’) הם חלק מהסוס,  קיימים צעצועים רבים של הדימוי השלם “פרש” ללא יכולת להפריד את הדימוי לרכיביו, או צעצועי סוסים בהם ייעודיות הסוס לרכיבה באה לידי ביטוי בצורת הסוס או הפרש באופן מובהק המשפיע על עיצוב הדימוי ובכך הופכים הסוס והרוכב לסט המבוסס על מחבר.

פרש משנת 1905 ומכונית מירוץ משנת 2000
בשני המקרים הרוכב או הנהג הוא חלק בלתי נפרד מהדימוי

סוס ורוכבו צעצוע של פרדיננד אנדרי משנת 1920 הליצן הרכוב על הסוס מעוצב עם רגליים דקיקות וביניהן רווח התואם את רחב הסוס

הסוסים של הפליימוביל משנות השבעים עוצבו במבנה צר במיוחד שאיפשר לדמויות הקשיחות לרכב עליהם ללא צורך בפישוק רגליים. האוכף מתוכנן כמחבר לרגליים ובחיבור נשמע צליל נקישה

המגרעת האייקונית בגבם של סוסי הלגו משנות השמונים נועדה לאפשר לאנשים הקטנים "לרכב" על הסוס

עד סוף המאה התשע עשרה, הסוסים היו אמצעי התחבורה היבשתי והעירוני העיקרי, ולמעשה הערים תוכננו לתנועת סוסים. בכנס תכנון עירוני שהתקיים בשנת 1898 בניו יורק עסקו המתכננים בעיקר בשאלה העיקרית שהטרידה בזמנו את כל מתכנני הערים: כיצד להתמודד עם כמויות צואת הסוסים האדירות אשר נערמות ברחובות.  

החל מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה, בעקבות המצאת מנוע הבעירה הפנימית נוצרו במקביל סוגים שונים של רכבים ממונעים אשר הלכו ונהיו פופולריים וזולים ככל שהתקדמו הממציאים ושיפרו אותם. בתחילת המאה העשרים עם יצירת קווי הייצור התעשייתיים הראשונים של רנסום אולדס ואחריו של הנרי פורד, תפסה הפופלריות של המכונית תאוצה ועם השנים החליפה לחלוטין את תפקידיו השונים של הסוס.

אבל נראה כי המכונית החליפה את הסוס לא רק בתפקידו הפרקטי בחיי האדם- אלא גם בתפקיד  התרבותי.

לילדים בתרבויות הרכובות היווה הסוס שאיפה לבגרות ולעצמאות. כמו מכונית, סימל הסוס עוצמה וסטטוס. סוגי סוסים שונים, בדומה לחברות רכב, נחשבו יותר מאחרים. ככלי תחבורה זכה הסוס לשריונות מיגונים וקישוטים אשר הפכו אותו לעמיד יותר או ססגוני יותר. מלבד את רוכבו נשא הסוס מסר תרבותי וזכה ל”עיצובים” שונים בשימושיו השונים, ממש כמו כלי תחבורה.

סוס צעצוע מיוון מהתקופה הגיאומטרית אל מול מכונית צעצוע משנת 1985
כל אחד מעוטר ברוח התקופה שלו

מיד עם הופעתן של המכוניות הראשונות הופיעו גם הצעצועים המייצגים אותם ומפתיע כמה מהר לאחר הופעתה הפכה לאחד הדימוייים הפופלריים ביותר לצעצוע בקרב בנים. בדומה לסוס- המכונית תפסה מקום של כבוד בעולם הפנטזיות של הילדים וכמו צעצועי סוסים- היא הופיעה בשתי צורות המשחק: מכוניות צעצוע מיניאטוריות למשיכה, דחיפה והפעלה מכאנית(בדומה לצעצועי סוסים)  ומכוניות גדולות לנהיגה (בדומה לסוס העץ וסוס הנדנדה). בתחילת המאה ה20 יצרו מפעלי צעצועי הפח בגרמניה צעצועי מכוניות רבים.

צעצוע משנת 1903 של פול לימן

בשנות החמישים צעצועי הפח העדינים והאהובים פינו את מקומם לצעצועי הפלסטיק. הפלסטיק, הזול והמדויק, איפשר לייצר צעצועי מכוניות נאמנים לדגמים מקוריים בעלויות זולות יחסית והנאמנות למקור הפכה לנושא קריטי בעיניי הילדים, אשר ידעו בדיוק באיזה דגם של איזו חברה הם רוצים לשחק.

מכונית פלסטיק מוזהבת של חברת הוט ווילס | 2015

במקביל לצעצועים המיניאטוריים שיכלו לשמש למשחק של נהיגה פרועה, תאונות דרכים או מרוצי מכוניות, התפתחו מכוניות הפדאלים- מכונית פדאלים בדומה לתלת אופן, היא למעשה אופניים מרובי גלגלים, מה שמעניין הוא שבמהלך המאה ה20 ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה- הלכו והתרבו מכוניות הפדאלים אשר ניסו להידמות לדגמי מכוניות אמיתיים. בדומה לסוסי הנדנדה- מכונית פדלים או מכונית רכיבה (“בימבה”) יכלה להיראות בכל צורה, אך נראה שהפנטזיה לנהוג ולשלוט ברכב (כמו בזמנו הפנטזיה לדהור) היא כל כך עוצמתית שהדימוי הנפוץ שהתקבע לצעצועים אלו הוא של מכוניות, ובמהלך המאה ה20, של מכוניות מדגמים ספציפיים.

מימין "בימבות" בחנות צעצועים בשנת 2016- האובייקט הרכוב בעל ארבעת הגלגלים משאיר סממנים של כלי תחבורה גם כאשר יכל לכאורה להיות גוף מופשט לחלוטין- ומשמש כנשא של נרטיב מתחלף מהתרבות הפופולרית

ניתן לראות שלאורך ההיסטוריה היו לצעצועי הסוס תפקידים ייחודיים במשחק אשר בידלו אותם משאר צעצועי החיות. מהשימושים והעיצובים ההיסטוריים, בהם ציוד הרכיבה הוא חלק מהסוס או לחילופין, עיצוב הסוס מבוסס על יכולתו לשאת רוכב ניתן להסכים כי במקרים רבים צעצוע בדמות סוס הוא צעצוע של כלי תחבורה. כניסת המכוניות לתרבות יצרה דימוי חדש שהחליף במידה רבה את סוס הרכיבה, אך הבדל עקרוני אחד גרם לדימוי החדש להיות “מתאים” יותר לעולם הצעצועים-  הדרך הנפוצה באלפי השנים האחרונות ליצור תנועה בצעצוע היא שימוש בגלגל, הגלגל, אשר אינו קיים בטבע, זר לדימוי הסוס ו”מסגיר” את הצעצועיות שלו. מבחינה זו, צעצוע של מכונית כנקודת מוצא, נאמן יותר למקור לעומת צעצועי סוסים, בהם התנועה המכאנית מתחרה בדימוי האורגני באופן שיצר לאורך ההיסטוריה פתרונות ופרשנויות רבים להפשטת דימוי הסוס לכדי צעצוע.

בוקר רכוב על סוס | 1935 | גרמניה

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 הרכבה סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס |1974| הזרקת פלסטיק | גרמניה.

Lego Horse

Horse| 1974 | Plastic molding | Germany.

הסוסים היו החיות הראשונות שיצרו לגו (מלבד סטים של חיות להרכבה).
הם יוצרו לסטים של טירות מימי הביניים ועם השנים נוספו להם אביזרים שונים.
שני דגמי הסוסים הראשונים היו השחור והלבן, כיום יש גם סוסי לגו חומים.

מלבד הדפנות השטוחות אשר מגבילות את רוחב הסוס לפורמט המלבני של לגו, מאפיין נוסף של הסוסים הוא השקע בגב ובו שני פינים אשר מאפשרים לאיש לגו לעמוד על גב הסוס כביכול בתנוחת רכיבה.

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

פרשים

פרשים

סוס חיילים רכובים| 1903 | עץ צבוע | גרמניה | אוגוסט גיגנברגר
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A set of soldiers on horses | 1903| Wood and paint | Germany | August Geigenberger
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

סוס ורוכבו

סוס ורוכבו

סוס ורוכב בחלקים נפרדים| 1920-1924 | עץ צבוע | גרמניה | פרדיננד אנדרי
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A horse and a rider in two different parts | 1920-1924| Wood and paint | Germany | Ferdinand Andri
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
דמות בעל חיים הודו המאה ה20 מוזיקלי מתכת נייר ציפור צעצוע מכאני

צפצפת פח

צפצפת פח

ציפור שיר |יוצר במקור בשנות ה30 | כבישת פח, נייר וצפצפה| Tin Treasures |הודו.

Partridge

Partridge | Originally 1930’s | Tin toy, Paper and whistle | Tin Treasures | India.

הציפור עשויה חלקים שטוחים יחסית בכבישת פח, המנגנון המכאני המבוסס על הקפיציות של הפח מופעל בלחיצה וגורם לציפור לפרוס את כנפיה. תחת הכנפיים נמצא “אקורדיאון” נייר המתמלא באוויר. תנועת האוויר מפעילה צפצפה קטנה על אחת מכנפי הציפור.

Categories
מוזיקלי

רעשנים

רעשנים הם בין צורות הצעצועים העתיקות ביותר שקיימות. ניתן למצוא רעשני צעצוע בכל יבשת וכמעט בכל תרבות. אחד הקשיים בקביעת מקורם היא העובדה שרעשנים, כמו כלי נגינה אחרים, היו נפוצים גם בשימוש פולחני, ולכן ארכאולוגים לא ממהרים לקבוע בנוגע לרעשנים כי הם צעצועים.

הרעשנים שייכים למשפחת האידיופונים- כלי נגינה שהצליל שלהם מופק באמצעות הרעדת הכלי עצמו (לעומת הרעדה על ידי מיתר או ממברנה). המשפחה הזו, הכוללת בין השאר גם את הפעמונים, היא קרוב לודאי העתיקה במשפחות כלי הנגינה ומאופיינת בקלות הפעלה- נקישה או ניענוע יוצרים בקלות אפקט קולי. מסיבה זו מתאימים כלים אלו לשילוב בעולם הצעצועים.

מאפיין נוסף שגרם לרעשנים להיות צעצוע פופולרי כל כך הוא הפשטות היחסית שביצירתם. רעשנים רבים מבוססים על עקרון של מיכל חלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו או לחלופין אלמנטים קשיחים התלויים זה לצד זה,  מה שמאפשר ליצור בקלות יחסית רעשנים מחומרים שונים.

אוסף רעשני תינוקות מתקופות שונות בתערוכת צעצועים מוזיקליים במוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה. צילום: שלומי איגר

הפער בין פשטות המבנה וקלות ההפעלה לבין האפקט שיוצר הרעשן הוא המפתח להבנת הצלחתו הבלתי פוסקת כצעצוע לתינוקות באלפי השנים האחרונות ובימינו.

לעומת אותה פשטות- האפקט של הרעשן הוא גדול- הצלילים השונים שיוצרים רעשנים מושכים את תשומת ליבם של התינוקות ובשימוש נכון, לרעש המונוטוני יש אפקט מרגיע. קלות ההפעלה מאפשרת להורים להפיק צלילים מרגיעים בקלות יחסית ובהמשך, לתינוקות קטנים להפיק צלילים בעצמם. לחיבור הטבעי שמתקיים ברעשן בין תנועה לצליל יש ערך רב בפיתוח קורדינציה ובהמשך, הפעלת הרעשן על ידי התינוק מפתחת כישורים מוטוריים.

רעשני הצעצוע הנפוצים ביותר הם אלו המבוססים על עקרון של מיכל החלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו. אחד הרעשנים הנפוצים מסוג זה הוא המרקאס שמקורו באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית.

זוג מראקס עשויים מדלעת בעיטורים פרואניים
צילום: קלימבה
http://www.kalimba.co.il/

המרקאס הלטיניים עשויים במקור מדלעת אשר צורתה הטבעית משרתת היטב את הפונקציות- האיזור ה”שמן” והכדורי משמש מיכל ותיבת תהודה לזרעים היבשים, והצוואר הארוך משמש כידית אחיזה נוחה. לדלועים שצורתם כדורית יותר ומחוסרי צוואר נהוג להוסיף מקל עץ. מלבד המרקאס קיימים המון רעשנים הבנויים ממיכל חלול וידית ועשויים מחומרים שונים- חרס, מתכות שונות, עץ, עור ופלסטיק כאשר לכל אחד צליל ייחודי הנובע מהחומר ממנו עשוי. 

המבנה הפשוט של ידית האוחזת בכדור חלול היה נפוץ מאד בתקופת הרנסאנס, בה רעשני תינוקות היו עשויים מעופרת ובדיל. הפופולריות של הצורה הבסיסית “ידית-כדור” כצעצוע לתינוקות הפכה את הדימוי הזה לאייקון המסמל ינקות והצורה הבסיסית לא השתנתה למעשה עד היום.

רעשני תינוקות במבנה "כדור-ידית" אופייני, מתוך קטלוג של חברת "ריצארד באוור", גרמניה, תחילת המאה העשרים
מתוך תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

רעשנים, כמו צעצועים מוזיקליים אחרים, שייכים למשפחת הצעצועים המופשטים- אלו שהאפקט ה’צעצועי’ שלהם נובע מפונקציה מסויימת ולא מתוך דימוי. בהקשר זה תמיד מעניין לראות את הגישות השונות בין התקופות והתרבויות בתחום שבין המופשט לפיגורטיבי.

רעשנים ממשפחת המרקאס מבוססים על עקרון כל כך פשוט שמאפשר למעשה לכל צורה נפחית לשמש כרעשן. כמו הדלועים מאמריקה גם צילינדרים ומבנים כדוריים מיוון העתיקה וממקומות אחרים בלבנט הם צעצועים מופשטים, גם כאשר יש עליהם דימוי מסויים הוא מופיע כאלמנט גרפי דקורטיבי על גבי הצורה הבסיסית.

לעומתם ניתן למצוא רעשנים פיגורטיביים בהם מיכל הרעשן משמש בסיס לצורה מסויימת, לפעמים באופן סמלי- תוספת קטנה שהופכת את צורת המיכל הבסיסי לדימוי חדש ולפעמים באופן שמשתלט על המיכל ומטשטש את תפקידו המקורי. אחד הדימויים נפוצים לרעשנים הוא דמות אנושית, ניתן למצוא רעשנים עם דימויים אנושיים מתקופות שונות כאשר חומר הגלם, הטכניקה והארגונומיה באים לידי ביטוי בהפשטת הדימוי.

בובות מוזקליות- רעשני צעצוע מתחילת המאה העשרים בהם דימוי הדמות השתלט כמעט לחלוטין על צורת הרעשן. מתוך קטלוג החברה הגרמנית
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

טכנולוגיות ייצור מסוימות כמו חימר, פלסטיק וצורות עיבוד מסוימות של מתכת, יוצרות ממילא גופים חלולים כך שהמרחק ביניהם לבין היותם רעשן הוא רק הוספת אלמנטים חופשיים בתוכם. במקרים אלו נותרים רעשנים כתוצר לוואי ולא כפונקציה מרכזית בצעצוע.

רעשן בדמות חזיר | 600-480 לפנה"ס| המוזיאון לאמנות קיקלדית | אתונה, יוון
צילום: ויקיפדיה, נחלת הכלל

כמו בכל עולם הצעצועים, דימויי בעלי חיים נפוצים ביותר לרעשנים פיגורטיביים. הרעשנים הפיגורטיביים המעניינים הם אלו שבהם הדימוי תואם את הפונקציה- למשל באופן שמדגיש את המיכל או יוצר ידית אחיזה נוחה.

רעשן בדמות ציפור| בערך 0 לספירה | חרס | פרו
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג
צילום: שלומי איגר

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר

עם כניסת תעשיית הפלסטיק החל שימוש ברעשנים שקופים או כאלו עם חלוניות. הדבר הוסיף למשפחת המראקס אפקט חדש של תנועת האלמנטים המרעישים בתוך הרעשן.

רעשן מראקס | שנת 2005| פלסטיק| חלילית | מיוצר בישראל
צילום: שלומי איגר

רעשנים הם דוגמה לצעצוע מזוקק, אשר ההנאה הבסיסית במשחק בו היא חושית ואינה תלויה במשחק, סיפור, דימוי או כל דבר אחר תלוי תרבות. כצעצוע “יסוד” ניתן לומר שהרעשנים לא השתנו כלל במהלך אלפי השנים האחרונות. לאור הזהות הפונקציונלית הזו, בחינה והשוואה של רעשנים מתקופות ותרבויות שונות יכולה ללמד המון על ההבדלים הטכנולוגיים והתרבותיים בין התרבויות בהן עוצבו.

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 יפן מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן

Rattle

Frog shaped Maracas Shaker | 1980 | Plastic | Bambina | Japan

Categories
המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס | שנת 2005 | פלסטיק | חברת “חלילית” | מיוצר בישראל

Rattle

Maracas Shaker | 2005 | Plastic | Halilit | Made in Israel

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג

Rattle

Rattle in a shape of a Giraffe | 60’s or 70’s | Painted plastic | Made in Hong Kong

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem