Categories
המאה ה20 פלסטיק

תערוכה: משפחת קוסטר

אחד המשחקים הזכורים לי מהילדות הוא מגדל ליצנים המבוסס על מודול שטוח בדמות ליצן, החוזר על עצמו פעמים רבות. החלקים הצבעוניים, ככל שזכור לי, לא היו שמורים באריזתם המקורית כך שלא ידעתי את שם המשחק. עם המשחק הזה העברתי שעות רבות, ללא תהיות, המעסיקות אותי היום, על מהו מקור הקסם, אשר איפשר את אותן שעות של הנאה.

לפני מספר שנים הלכתי בפעם הראשונה לסטודיו של אורה ותיאו קוסטר (תיאורה), לפגישה עם בניהם בועז וגדעון, הופתעתי לראות בין עשרות המשחקים בתצוגה, את מגדל הליצנים אשר עד אותו רגע היה מבחינתי זכרון ילדות, חפץ שלכאורה תמיד היה שם. כילד, לא תהיתי אף פעם מהיכן הוא ומי המציא אותו.

מגדל הליצנים "אחד יותר מידי". תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

אותו מגדל ליצנים, למעשה מודל מוגדל שלו, עומד באחד החללים בתערוכה ‘ממציאים לנו משחקים: אורה ותיאו קוסטר’, המוצגת בימים אלו בגלריית החווה בחולון.

התערוכה אותה אצרה חנה הרצמן מסכמת מעל חמישה עשורים של עשייה של הזוג אורה ותיאו קוסטר. באופן סמלי ולא מתוכנן, נפתחה התערוכה כחודש לאחר פטירתו הפתאומית של תיאו והפכה בכך באופן בלתי רשמי גם לתערוכה לזכרו.

אורה ותיאו המציאו עשרות רבות של משחקים וצעצועים עליהם גדלים דורות של ילדים בארץ ובעולם, כאשר גוף היצירה שלהם מכסה מגוון עצום של תחומים בתעשייה, ממשחקי חשיבה וקלפים ועד לצעצועי הרכבה.

בין המשחקים הרבים אורה ותיאו אחראים גם על כמה מהכותרים המצליחים בעולם, המוכר מביניהם הוא ככל הנראה “נחש מי?” האלמותי.

דגם מוגדל של המשחק "אחד יותר מידי". תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

אורה ותיאו התחילו את דרכם העצמאית בשנות ה- 60 בהקמת חברה בשם ‘מתת’, אשר היתה חברה של מוצרי קידום מכירות ומזכרות לחברות. באופן לא מפתיע ‘מתת’ הוקמה על בסיס משחק לוח המשוחק על מפת ארץ ישראל אותו פיתחה אורה לחברת ‘דלק’ כמתנה לעובדים לחג. אך מתת כאמור היתה חברה של מוצרי קידום מכירות ולא חברת משחקים.

את חברת תיאורה (ששמה הוא חיבור בין שמות בני הזוג) הקימו ב 1965 מתוך החלטה להתמקד בעולם הצעצועים והמשחקים. ההרמוניה המוצלחת ביניהם מתוארת תמיד בחלוקה לתחומי אחריות- כאשר תיאו, מעצב, פסל, ואיש מלאכה מוכשר היה אמון על הפיתוח הטכני והיישום, ואילו אורה אחראית לרוב על ההמצאה, החוקים והבנה ורגישות לעולמם הפנימי של המשתמשים, הילדים. כיום פועלים בחברה גם שני בניהם של אורה ותיאו, בועז וגדעון קוסטר, המביאים גם הם, כל אחד, את תכונותיו הייחודיות לתהליך.

בהיותם בין החלוצים בתחום המצאת המשחקים בישראל, הפך ביתם של אורה ותיאו למוקד עלייה לרגל לכל ממציא משחקים וצעצועים ישראלי (ויש רבים כאלה) אשר יצאו כולם מלאי השראה ומוטיבציה מן הפגישה.

מודל ומוצר, פאזל רכבת חיות. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

אחת ההמצאות הראשונות של הזוג קוסטר כחברת תיאורה, ה ICETIX, מהווה דוגמה נהדרת לחשיבתם המקורית וליכולת לזהות פוטנציאל משחקי ולתרגם אותו בצורה נכונה לכדי מוצר. ה ICETIX הוא מקל ארטיק מפלסטיק, המבוסס על התובנה כי מקלות ארטיק משמשים ילדים ליצירה, לבנייה ולמשחק. מתוך תובנה זו פיתחו תיאו ואורה מקל ארטיק המיועד להרכבה ומאפשר יצירה של מבנים שונים. ההמצאה אשר נמכרה בשנות ה- 70 לחברת שלגונים אמריקאית הפכה לסיפור הצלחה ומיליארדי (!) השלגונים בעלי מקל ה ICETIX שנמכרו איפשרו לתיאורה להמשיך להמציא ולפתח עשרות רבות של משחקים.

בית בנוי ממקלות
ICETIX
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

מלבד ההזדמנות לראות את גוף העבודה המרשים מבחינת הכמות, חלק נכבד מהתערוכה מוקדש לתהליכי היצירה. מודלים, וסקיצות המוצגים בחלל מאפשרים הצצה אל התהליך אשר לרוב נסתר מעיניי הציבור החשוף לתוצרים התעשייתיים. איורים בעפרון צבעוני על קלפים גזורים, דסקיות מאוירות על מקלות קרטון, מגזרות נייר וקרטון ביצוע, כולם מהווים תזכורת לעבודה הקשה, לזיעה ולאהבת החומר, הניסוי והטעייה וכן הכשלונות הרבים, נחלתם של הממציאים המאפשרים את הקסם, אליו נחשפים הצרכנים הפוגשים את התוצר המוגמר.

מודל מאויר לפאזל קוביות. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

מודל מאויר לפאזל. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

דיסקיות מאוירות על מקלות קרטון. סקיצה למשחק. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

מודל וגרסאות שונות של משחק ה"מג'ימיקסר" האייקוני. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

אם אפשר בכלל לאפיין רפרטואר של יצירה בלתי פוסקת הנמשכת כבר מעל לחמישה עשורים, אני חושב שביצירה של תיאורה מתקיימת פשטות, במובן הכי חיובי שלה. הפשטות, המתחילה מעקרון משחקי נהיר ומתממשת בעיצוב תכליתי ובשימוש נכון במגוון של חומרי גלם, היא המפתח ליצירת מוצרים על זמניים, היכולים לשרוד שינויים תרבותיים ולהמשיך להתעדכן מעת לעת למשל על ידי שינוי של טכנולוגיה או חומר גלם.

ביטוי נוסף לאותה פשטות הוא כי בניגוד למשחק מפת ארץ ישראל אותו עיצבה אורה בתחילת דרכה והיה מקומי באופן מובהק, את המשחקים בהמשך דרכם של תיאורה מאפיינת דווקא אוניברסליות, פנייה למכנה משותף ילדי ללא אפיונים מקומיים או מגדריים מובהקים.

חלקי פלסטיק לבניית רכבת מפחיות שתייה. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

מבחינה היסטורית, היצירה של תיאורה, מכסה פחות או יותר את תור הזהב של תעשיית המשחקים המודרנית, אשר הלכה והתעצמה במחצית השנייה של המאה ה- 20. הרבה מהתפיסות, והתיאוריות אשר נראות לנו היום מובנות מאליהן בנוגע לצעצועים ומשחקים, החיבור בין משחק לחינוך והבנת חשיבותו של המשחק ומקומו בחיי הילדים התהוו ונכתבו במהלך השנים האלו. התובנות שהביאה אורה לתהליך, אשר חלקן נאספו לספרים בנושא משחק, היו מקוריות בזמנן ולא תמיד מבוססות על תיאוריות קיימות, כך שהחלוציות התבטאה גם במישור התיאורטי. שילוב התכונות הייחודי של בני הזוג הכולל חשיבה מקורית, יכולת הפשטה, רגישות, יכולות טכניות וככל הנראה גם המון סבלנות ואופטימיות, יצר את התמהיל המיוחד הזה, אשר מוכיח את עצמו כבר חצי מאה והיד עוד נטויה.

מודל מאויר למשחק "נחש מי". תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

איורים לדמויות המשחק "נחש מי" משנים שונות. תיאורה
גלריית החווה, חולון
צילום: שלומי איגר

“ממציאים לנו משחקים: אורה ותיאו קוסטר”.
אוצרת: חנה הרצמן.
גלריית החווה, חולון.
התערוכה תוצג עד ה 30.8.19.
שעות פתיחה:
ימים ד’, ה’ – 17:00 – 20:00
ימים שישי ושבת – 10:00 – 14:00

הכניסה לגלריה ללא תשלום.

Categories
ארצות הברית ברית המועצות המאה ה20 יפן מתכת פלסטיק צעצוע מכאני

צעצועי חלל

לחלל החיצון, חלליות, אסטרונאוטים וכוכבי לכת רחוקים יש תפקיד מרכזי בתרבות הילדים והחיבור בין ילדים לחלל נראה לנו כיום כמעט טבעי.

אולם מדע האסטרונומיה לא היה מאז ומעולם תחום דעת הקשור לילדים או אפילו מונגש להם.

שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן המאה ה-18 כתב בשנת 1793 ספר זכרונות אוטוביוגרפי, בו סיפר בין השאר על חוויתו כילד יהודי בן שבע בליטא כאשר נתקל לראשונה בספר אסטרונומיה:

“כאן נפתח לפני עולם חדש ואני התחלתי להגות בו בשקידה מרובה ביותר. דמו בנפשכם ילד בן שבע, שלא ראה ולא שמע מימיו דבר מגופי יסודותיה של תורת החשבון, ופתאום נזדמן לפניו ספר אסטרונומי, שמושך אליו את תשומת ליבו ואין איש שהיכולת בידו להורותו הוראה כלשהי במקצוע זה (לאבי אסור היה לי לגלות את תשוקתי למדע זה, ולא עוד אלא שהוא בעצמו לא היה ביכולתו לתת לי לקח בזה) – כמה הלהיבה מציאה זו את רוחו הצמאה למדעים! …כיוון שכל היום היה מוטל עלי להתעסק אך בלימוד הגמרא ואסור היה לי לקחת ספר אחר בידי, קבעתי את הערבים לחקירותיי האסטרונומיות.”

אמנם מימון מתאר ילדות בבית יהודי במאה ה-18 אבל העובדה שספרי האסטרונומיה בתקופתו לא היו מובנים לקהל הרחב ובוודאי לא היו מונגשים לילדים, מהווה תיאור נאמן לגבי האסטרונומיה לאורך רוב ההיסטוריה. למעשה הדימוי הקושר בין ילדים לחלל כפי שאנו מכירים אותו היום במערב התרחש רק במהלך המאה ה-20, בעידן החלל.

הסבר על מערכת השמש, מתוך אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, 2007
צילום: שלומי איגר

“עידן החלל” (Space Age) היא התקופה שבה התקיים מירוץ החלל בין ארצות הברית לבין ברית המועצות ובמהלכה התרחשו מרבית השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר בנוגע למסעות בחלל. לרוב מייחסים את יריית הפתיחה של התקופה לשיגורה של החללית ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות בשנת 1957.

הספוטניק, צעצוע תלייה, ברית המועצות, שנות ה-60.
צילום: שלומי איגר

המירוץ לחלל הושפע מאד מן המלחמה הקרה ולכן הביא איתו בין השאר קונוטציות שליליות כמו החשש מפני הנשק הגרעיני ומחשבות על האפשרות של פלישה לכדור הארץ על ידי חייזרים. אולם השפעתו המרכזית על האנושות היתה בעיקר משב רענן של אופטימיות והשראה לגבי האפשרויות המדעיות והטכנולוגיות הבלתי מוגבלות שחקר החלל והמסע בו עשויים להוליד.

חייזר בצלחת מעופפת, שנות ה-60
מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

לעידן החלל היתה השפעה רבה על התרבות ורבים מהתוצרים התרבותיים של התקופה פנו לילדים. אולם בשונה ממה שניתן לחשוב, פנייה זו לא היתה רק תגובה ספונטנית לעניין שגילו ילדים לנושא, אלא היתה בין השאר תוצר של חיבור הנעשה באופן מלאכותי, או לפחות באופן מודע, והיו לו גם מניעים מדיניים ופוליטיים.

החשש בארצות הברית מפני פיגור אחרי ברית המועצות במירוץ יצר שינויים קיצוניים באופן הוראת המדעים בארצות הברית. חוק “חינוך לבטחון לאומי” שנחקק בשנת 1958 הציף את מערכת החינוך בתקציבים שיועדו לנושא. באופן אירוני המירוץ לחלל אשר יצר את המוטיבציה לשינוי, הפך למעשה להיות הכלי שדרכו מקדמים את הוראת המדעים על ידי “חינוך חלל”. אחד הסממנים שנותרו מתקופה זו הוא העובדה שכיום מעל 1200 בתי ספר בארצות הברית מחזיקים בפלנטריום משלהם. תוכנית הלימודים בארצות הברית עמוסה בתכנים הקשורים לחלל עובדה שתרמה להתקבעות רעיון החלל כחלק מן הילדות, גם כתחום עניין המושך ילדים וגם כנושא שראוי ללמוד, לצורך התפתחות אישית ולצורך קידום החברה.

תוכנית החלל העוסקת מטבעה בעתיד פונה מלכתחילה אל הדור הצעיר, המבוגרים של העתיד. סוכנויות החלל ונאסא בראשן עסקו מלבד במחקר עצמו גם בפעילות החינוכית והנגשת התחום לילדים. תוצר אייקוני של מפעל חינוכי זה הוא דגמי נייר להרכבה עצמית אשר משמשים הן לצורך הוראת חלל, הן כצעצוע הרכבה, והן כפריט אספנות. פריסות הנייר נוצרו עבור הילדים על ידי סוכנויות החלל ובשיתוף משרדי החינוך.

פריסת קרטון של החללית "בראשית" של עמותת ספייס אי-אל, ישראל, 2016
צילום: שלומי איגר

היציאה מכדור הארץ אל הלא נודע יצרה מרחבים חדשים ליצירה והקונוטציות החינוכיות והחיוביות שיצר התחום בשילוב עם תקציבי העתק שהופנו למען הנגשתו לילדים הפך אותו לזירה משתלמת ליצירת תכנים לילדים.

סרטים, סיפורים וסדרות טלויזיה העצימו את הפופולריות של התופעה והזינו את תרבות הילדים בשלל דימויים חדשים ואסתטיקה חדשה שתורגמו במהרה לחפצים.

פרט מתוך צעצוע רכב חלל, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

בשנות החמישים תעשיית צעצועי הפח למערב היתה מרוכזת בעיקר ביפן. הסירות, המכוניות, והמטוסים אשר אפיינו את התכנים של צעצועים אלו הוחלפו בחלליות, רכבי חלל, טילים, צלחות מעופפות ולעיתים מרחבים שלמים כמו תחנות מחקר אשר סביבן נעים במעגלים כוכבי לכת וכלי טיס. השכלולים של רכבי החלל כמו גם האסתטיקה שלהם, התאימו כנושא לצעצועי הפח אשר התהדרו במכאניקה משוכללת ותנועתיות. כבישת הפח היא טכנולוגיה המשלבת את עולם הדפוס ומאפשרת חופש רב מבחינה גרפית. הצעצועים אשר בחלקם היו דגמים מוקטנים של כלי התחבורה החדשים והמסקרנים, אופיינו בטיפוגרפיה חללית והתהדרו בסמלי סוכנות החלל ודגלי המעצמות.

צעצוע אסטרונאוט אמריקאי, יפן
במוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה
צילום: שלומי איגר

אפולו 11, יפן
במוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

אל מול תיאור המציאות החדשה ויצירת הדגמים, האופקים הפיזיים והמנטליים האינסופיים אשר נפתחו בפני האדם יצרו חירות גדולה למעצבים. אלה, יצרו כלי טיס ואמצעי תחבורה שונים שאינם מוגבלים למציאות אלא רק לדמיונם ולמגבלות הייצור של התקופה. חלק מהצעצועים הושפעו מרעיונות עתידניים תיאורטיים שנבחנו על ידי המדע אך נשארו בתחומי המדע הבדיוני כמו למשל תחנות חלל עם כבידה מלאכותית וצלחות מעופפות.

תחנת חלל אמריקאית בדיונית, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צעצוע תחנת חלל טבעתית, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צלחת מעופפת, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צלחת מעופפת, שנות ה-60, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

השיווק המאסיבי שנעשה לתחום החלל לא איפשר לאף חלק מתעשיית הצעצועים להישאר אדיש לתופעה. צעצועים קלאסיים ומסורתיים כמו סטים של חיילים אשר היו קיימים כבר מן המאה ה-19 הפכו ל”אנשי חלל”- ספק אסטרונאוטים, ספק רובוטים וחייזרים אשר החליפו את שדות הקרב בתחנות מחקר ובפלנטות רחוקות.

אנשי חלל
לולו ברלו, פריז
צילום: שלומי איגר

אנשי חלל ברכב חלל, שנות ה-50 או ה-60, ארגנטינה
מוזיאון הצעצועים באנטליה, טורכיה
צילום: שלומי איגר

גם מותגים מצליחים יצאו בגרסאות החלליות שלהם ובשנת 1965 יצאה חברת מאטל עם בובת הבארבי Miss Astronaut אשר ייצגה את הרעיון כי החלל שייך גם לנשים ולילדות. בכך הקדימה בארבי את המציאות בכמעט שני עשורים עד שנשלחה לחלל האסטרונאוטית הראשונה סאלי רייד בשנת 1983.

בארבי מיס אסטרונאוט משנות ה-60 לצד ברבי אסטרונאוטית משנת 2019 בפוסטר במלאת 60 שנה למותג
ביתן חברת מאטל בתערוכת הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

בארבי אסטרונאוטיות משנות ה-70 וה-80
מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

כיום הגישה החינוכית הרווחת במערב מניחה כי דרך נושא החלל ניתן לקרב את הילדים לתחומי הלימוד הריאליים ולחזק את לימודי המדעים בקרב האוכלוסייה. חקר החלל נחשב כמחקר למטרות שלום וסוכנויות החלל הגדולות בעולם עוסקות הרבה גם בחינוך מדעי והנגשת החומרים והמחקרים שלהם באופן שיתאים גם לילדים. בעבר עסקו הסוכנויות ביצירת תכנים ומערכי שיעור לצורך תיווך הנושא על ידי מורים אך כיום הקשר הוא בלתי אמצעי והפנייה אל הילדים נעשית ישירות באתרי אינטרנט ייעודיים.

העובדה שלסוכנות חלל יש אתר לילדים הפונה אליהם בשפתם אינה מובנת מאליה כאשר אנו חושבים על גופים ומכונים מחקריים אחרים הפועלים במימון המדינות ואינם מנגישים את המידע הנאסף בהם לילדים.

צילום דף הבית של אתר הילדים של נאס"א בשנת 2019

החלל סיקרן את המין האנושי מאז ומעולם. במהלך המאה העשרים חברו יחד תחומי מדע שונים והתגבשו לכדי אחד מהמפעלים הגדולים והייחודיים של האנושות. המירוץ לחלל כאירוע מתמשך בעל משמעויות טכנולוגיות, מדעיות ופוליטיות עצומות העמיד את חקר החלל במרכז השיח בתרבות המערבית ומיצב אותו כתחום חינוכי הנתפס כרצוי לילדים וכאהוב על ידיהם. המרחבים האינסופיים והטכנולוגיות החדשות הולידו חלומות ופחדים שהתגבשו לכדי סיפורים בדיוניים אשר הפכו את החלל לנושא עיקרי בתרבות הילדים במאה העשרים.

צלחת מעופפת
צילום: שלומי איגר

Categories
ברית המועצות המאה ה20 פלסטיק

אוסף: צעצועי חיות סובייטיים

התערוכה “ZOO MOCKBA” היא תערוכה של צעצועי חיות סובייטיים שנעשו בין שנות החמישים לשנות השמונים של המאה ה-20. התערוכה של האוצרים והצלמים סבסטיאן קופקה ווולקר וינהולד (Sebastian Köpcke, Volker Weinhold) מבוססת על אוסף צעצועים ענק השייך לסבסטיאן. לשמחתי זכיתי לבקר את סבסטיאן בברלין כמה שבועות לפני פתיחת התערוכה, לראות את האוסף בסביבתו הטבעית ולשמוע ממנו על המסע המרתק שעבר בחיפושו אחר מקורות האסתטיקה של הצעצועים הסובייטיים.

מתוך האוסף של סבסטיאן בביקור אצלו
צילום: שלומי איגר

האוסף העצום החל להיאסף מתוך עניין והערכה של האסתטיקה הקיימת בצעצועים הסובייטיים האייקוניים בהם ניתן להתקל בחנויות יד שנייה ובשווקי פשפשים. מתוך סקרנות סבסטיאן ווולקר החלו לחקור מה מקורם של הצעצועים בעלי האסתטיקה הייחודית, מחקר שהוביל לסיפור על מפגש נדיר בין תעשיית צעצועים צעירה וקבוצת אמנים צעירים, מפגש אשר התאפשר בנסיבות היסטוריות יוצאות דופן ובמסגרתו חברו יחדיו לאומיות, אמנות ועיצוב תעשייתי ליצירת שפה אסתטית חדשה.

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

ברוסיה הצארית לא היתה תעשיית צעצועים מפותחת. רוב הצעצועים באותה תקופה יובאו מגרמניה או, לחלופין נעשו בעבודת יד מסורתית כחלק מן התעשייה הפולקלורית אשר אפיינה את רוסייה באותה תקופה (מה שעשוי להחשב עד היום ל”סגנון רוסי”).

לאחר המלחמה החלה ברית המועצות בשיקום הכלכלה והתעשייה שלה. אמנם הצעצועים, כמוצרים שלרוב אינם נחשבים למצרכי יסוד לא היו בראש סדר העדיפויות של פרויקט השיקום אך עם זאת, התבקשו החברות היצרניות לייצר צעצועים כחלק מייצור מוצרים לסיפוק הצרכים היומיומיים.

בתחילת שנות ה-50 יצא אל התעשייה דור חדש של בוגרי האקדמיות לאמנות, רובם צעירים אשר התבגרו כילדים בזמן מלחמת העולם. תעשיית הצעצועים הצעירה והמתפתחת היתה מקום נוח לאמנים הצעירים להקלט בו כעבודה ראשונה אחרי הלימודים. רוב המעצבים שהשתלבו בתעשיית הצעצועים הצעירה היו אמנים בוגרי האקדמיה לאמנות בלנינגרד. עבור חלקם, ההשתלבות בתעשיית הצעצועים היוותה פתרון זמני ומקור לפרנסה כאמנים צעירים ללא שאיפות להיות מעצבי מוצרים.

צעצועי חיות מיניאטוריים ממפעל המשולש האדום
צילום: שלומי איגר

הסיטואציה התרבותית- פוליטית שאפיינה את התקופה, יצרה מצב ייחודי בו האמנות, בה שלט זרם הריאליזם הסוציאליסטי היתה למעשה מגוייסת ולא התאפשר בה ביטוי אישי לאמנים ואילו תעשיית הצעצועים, אשר היתה בצמיחה, איפשרה חופש יצירתי ואמנותי רב. וכך, התעשייה הצעירה הייתה למעשה חופשית יותר מן האמנות והאמנים הצעירים שהשתלבו בה הביאו לידי ביטוי רעיונות ואסתטיקה חדשניים ומקוריים בסביבה שהיוותה קרקע פורייה ליצירתיות. הרעיונות האסתטיים של הבוגרים הטריים אשר הגיעו מרקע של לימודי אמנות “גבוהה” התגבשו לכדי השפה הייחודית, הנושקת לעולמות הפיסול והאמנות המאפיינת את הצעצועים הסובייטיים.

בתערוכה, לצד הצעצועים עצמם, מוצגים גם צילומים מוגדלים של הצעצועים, מזויות שונות, ביחידים ובקבוצות. האופן שבו מצלמים סבסטיאן ווולקר את הצעצועים מדגיש את המאפיינים הפיסוליים שלהם ואת ערכם האמנותי.

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

סבסטיאן מציג את הצעצועים בהתלהבות אך החלק המעניין ביותר הוא הסיפורים האישיים שהצליח לאסוף, חלקם ממקור ראשון, על האמנים. המפגשים האישיים התאפשרו בזכות צירופה של דריה סובולבה (Daria Soboleva), חוקרת רוסייה אשר עזרה ביצירת הקשר עם המעצבים או משפחותיהם וכך נאסף מידע נדיר ממקור ראשון. לאט לאט, כאשר נאספו החומרים והסיפורים, החלה להתקבל תמונה המספרת את הסיפור המרתק של תעשיית הצעצועים הסובייטית ודור המעצבים שיצר את האסתטיקה הייחודית של התעשייה הזו.

עבודתה של נטליה טירקובה, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

אחת האמניות הבולטות בתעשייה הייתה נטליה טירקובה

(Natalia Tyrkova | 1928 – 2015). נטליה עיצבה צעצועים כל חייה לתעשייות  וטכנולוגיות שונות כמו גומי, ניפוח פלסטיק, צלולואיד ועוד. בין השאר היא עיצבה למפעלים חשובים כמו מפעל הגומי “המשולש האדום” ומפעל הפלסטיק “פלסט פולימר”.

בשנת 2016 סבסטיאן ודריה נסעו לפגוש את אחותה של נטליה. במפגש, אותו מתאר סבסטיאן כמרגש במיוחד הוא זכה להצצה לחייה של נטליה, לסביבת עבודתה, לסקיצות ולתהליכי היצירה שלה.

Natalia Tyrkova
צילום: שלומי איגר

Natalia Tyrkova
צילום: שלומי איגר

לב סמורגון (Lev Smorgon) הוא אמן מוכר ומוערך בסצינת האמנות של סנט פטרסבורג. הצעצועים שעיצב בתחילת דרכו מתאפיינים בחשיבה עיצובית מקורית ויכולת הבנה של חומרים, טכנולוגיות ואסתטיקה שמשתלבים יחד ליצירת צעצועים חדשניים, בעלי אופי פיסולי מובהק. אחד המאפיינים הייחודיים של צעצועי החיות שיצר לב היא המכאניקה שלהם המבוססת על שילוב בין מפרקים פשוטים לגיאומטריה מתוחכמת היוצרים יחד דימויים מלאי תנועה והבעה המסוגלים לעמוד בתנוחות שונות ולייצר אין ספור מופעים. צעצוע העופר שעיצב בשנות ה-60 הוא אחד החפצים העדינים והיפים המוצגים באוסף. 

Lev Smorgon, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

Lev Smorgon, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

הסיפור של אדולף נייסטאט (Adolf Neystat) נותן הצצה למעמד שהיה לתעשיית הצעצועים הסובייטיים בשנותיה הראשונות ואולי גם מעורר מחשבות על מעמד התעשייה היום ועל מערכת היחסים המורכבת בין שדה העיצוב לאמנות. כאשר פנה סבסטיאן אל לב לראשונה תגובתו היתה אדישה. אדולף, שכיום הוא אמן מוערך, התייחס בביטול לתקופה שבה עיצב צעצועים וטען כי אין לו מה לחדש או לתרום לאוסף. לאחר זמן מה חידש אדולף את הקשר ואמר שיש לו בכל זאת כמה דברים לשלוח לסבסטיאן שקיבל ממנו כמה ארגזים. בארגזים היו אבות טיפוס נדירים מגבס, סקיצות ומודלים לצעצועים שעיצב אדולף במהלך השנים. המודלים הנדירים הפכו מן הסתם להיות בין החפצים החשובים והבולטים באוסף…

מימין מודל גבס של אדולף נייסטאט ומשמאל הצעצוע שהתפתח ממנו
צילום: שלומי איגר

מודל הגבס של אדולף נייסטאט הוא אחד מתוך עשרות מודלים שהוא תרם לאוסף. המודל, מורכב כמו המוצר הסופי, בעל מפרקים נעים, ממחיש את הערך הפיסולי של התוצר הסופי מלבד המודלים של נייסטאט קיימים באוסף מודלים של אמנים נוספים.

כמעצב צעצועים, אחת החוויות המרגשות בביקור אצל סבסטיאן היתה החווייה של לראות ולגעת במודלים מקוריים, עשויים בעבודת יד על ידי אמנים. המודלים עשויים בחומרים פלסטיים כמו גבס או חימר, ניתן להרגיש דרכם את המפגש בין יכולת הפיתוח האסתטית לבין הבנת החומרים והתהליכים התעשייתיים בהם צפוי להווצר המוצר הסופי.

Natalia Tyrkova
מודל וצעצוע קיפוד של נטליה טירקובה משמאל מודל חימר ומימין הצעצוע אשר התפתח ממנו
צילום: שלומי איגר

סבסטיאן שהחל את האוסף מתוך עניין באסתטיקה הבין שמאחורי החפצים שאסף מסתתר סיפור גדול יותר. האוסף מספר על הסיטואציה הייחודית של תעשיית הצעצועים הסובייטית בנסיבות ההיסטוריות בה נוצרה ומשקף את המתח התמידי המתקיים בין שדה העיצוב התעשייתי לשדה האמנות. כאשר נחשף הסיפור ההיסטורי הגדול, יחד איתו נחשפו גם הגיבורים, המעצבים והאמנים אשר האוסף מחייה את סיפוריהם האישיים השזורים בסיפור הרחב של תעשיית הצעצועים הסובייטית המתקיימת כחלק בלתי נפרד מסיפורה של תעשיית הצעצועים במערב במאה ה20.

סבסטיאן בחדר העבודה שלו
צילום: שלומי איגר

התערוכה, הצפוייה להפתח ב15 בפברואר בגלריה Me Collectors Room Berlin מציגה מבחר של חיות צעצוע מקוריות מתוך האוסף. בנוסף לצעצועים העשויים פוליאטילן, צלולואיד וגומי יוצגו גם מודלים עשויים בעבודת יד אשר שימשו בתהליכי היצירה וצילומים מוגדלים של המוצגים. בין המעצבים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה: נטליה טירקובה, בוריס וורובייב, לב רזומובסקי, לב סמורגון, אדולף נייסטאט, גלינה סוקולובה, תמרה פדרובה, אנטולי בוריסוב והמעצבת הצ’כית ליבוסה ניקלובה. את התערוכה מלווים צילומים מוגדלים של המוצגים המדגישים את איכויותיהם האסתטיות.

ZOO MOCKBA

February 15, 2019

 Me Collectors Room Berlin

Curators: Sebastian Köpcke and Volker Weinhold

Exhibition Website

Gallery Website

מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

Categories
גרמניה דמות אדם המאה ה20 עץ צעצוע מכאני

מפצח אגוזים

מפצח אגוזים

מפצח אגוזים |1903| עץ | Erich Kleinhempel | גרמניה.

מוצג במוזיאון הלאומי הגרמני Germanisches Nationalmuseum בעיר נירנברג, גרמניה.

Spacemen

Nutcracker | 1903| Wood | Erich Kleinhempel | Germany.

Displayed at the Germanisches Nationalmuseum in Nuremberg, Germany.

מפצחי אגוזים “אנושיים” מגולפים בעץ היו מוצר אייקוני באיזור גרמניה עוד מהמאה ה15, לרוב בדמות של חייל, מאופיינים בלסת גדולה (להכנסת האגוז) ובידית גדולה בחלקם האחורי.

בשנת 1816 כתב  א.ת.א. הוֹפְמָן הסופר הגרמני מהבולטים בזרם הרומנטי. את היצירה  “מפצח-האגוזים ומלך-העכברים

בשנת 1892 הסיפור עובד והולחן לבלט המפורסם של צ’ייקובסקי.

Categories
המאה ה20 פלסטיק צעצוע מכאני

אוסף: לולו ברלו, פריז

לולו ברלו (Lulu-Berlu) היא חנות צעצועים בפאריז אשר האוסף שלה והאוצרוּת לא היו מביישים מוזיאון קטן. החנות בעלת החזית הצהובה הצעקנית ממוקמת ברחוב גרנד פריירה השקט (2 Grand Prieuré). האוסף הענק הכולל מעל 30,000 צעצועים חדשים ויד שנייה של 1500 כותרים ומותגים שונים מתמקד בעולם צעצועי האספנות, דמויות הפעולה וצעצועים מבוססי סדרות טלויזיה.

אחד המאפיינים הייחודיים של החנות ומה שהופך אותה בעיניי למוזיאון הוא האוצרות החכמה ואופן התצוגה של המוצרים.

חזית החנות ברח' גראנד פריירה 2 בפריז
צילום: שלומי איגר

מתוך החנות
צילום: שלומי איגר

גודל האוסף ואופן התצוגה שופכים אור על התרבות החומרית שליוותה את ספרות קומיקס וסדרות טלויזיה החל מהמחצית הראשונה של המאה העשרים ועד היום. התצוגה המוארת והמרווחת בויטרינות הגדולות יוצרת תמונה ויזואלית של השינויים ההיסטוריים שעברו דמויות הפעולה במהלך העשורים האחרונים.

הסידור באופן טבעי מחלק את הצעצועים לנושאים לפי התמה שלהם, הכותרים והיקומים אליהם הם משתייכים. ניתן לתת לקבוצות ויטרינות כותרות על כמו “חלל” או “מפלצות” מה שמאפשר לויטרינות להציג לצד המותגים המוכרים גם צעצועים אקזוטיים יותר ומוכרים פחות ועד למוצרים נדירים ואפילו חסרי מותג.

קטע קטן מאחת הויטרינות המוקדשות לצעצועי "מלחמת הכוכבים" משנות השבעים ועד היום
צילום: שלומי איגר

דמויות "חיילי חלל" או "אנשי חלל" היו פופולריות משנות החמישים, סוגים שונים שלהם מתקופות שונות מוצגים תחת קטגוריית העל - צעצועי חלל
צילום: שלומי איגר

השילוב בין חלוקה לנושאים אל מול העובדה שהחנות מציגה מותגים מוכרים לצד מוצרים נדירים ותופעות חולפות מההיסטוריה של הצעצועים יוצרת הצצה מרתקת אל כמה מהמהלכים ההיסטוריים הפחות מוכרים בתעשיית צעצועי הפעולה וגיבורי העל כמו דימויים שהופיעו במקביל, רעיונות שצפו בתרבות הפופולרית באופן רגעי ומותגים, סדרות טלוויזיה ולעיתים חברות שלמות אשר נבלעו לתוך חברות אחרות וכאילו נמחקו מההיסטוריה.

צעצועי ה"אקשן מן" האב הקדמון של סדרת כח המחץ מוצגים אל מול צעצועי כח המחץ לדורותיהם עד ימינו

אחת הדוגמאות הברורות לכך היא צעצועי MACHINE ROBO של חברת POPY  והGOBOTS של חברת TONKA אשר מוצגים לצד רובוטים נוספים בויטרינות הנשלטות ביד רמה על ידי הרובוטריקים  TRANSFORMERS של HASBRO.

הMACHINE ROBO הם סדרת צעצועים יפניים אשר יצאו לאור בשנת 82. הרעיון היה ליצור סדרה של צעצועי רובוטים המסוגלים לשנות צורה מצורה רובוטית אנושית לצורה של כלי רכב כאשר קנה המידה בתצורת כלי הרכב הותאם לגדלים של כלי הרכב של חברת MATCHBOX.

ה MACHINE ROBO יצאו מיפן והופצו באירופה ובאוסטרליה תחת השמות ROBO MACHINES ו MACHINE MAN.

בצפון אמריקה נקנה המותג על ידי חברת TONKA והפך בשנת 83 לסדרת הGOBOTS אשר הצליחה יותר מאחותה הגדולה.

GOBOTS by TONKA & ROBO MACHINE by POPY
באיזור המוקדש לרובוטים ולרובוטים משני צורה
צילום: שלומי איגר

במקביל, נוצרו רובוטים משני צורה נוספים ביפן על ידי חברת TAKARA העיצובים נקנו על ידי חברת HASBRO האמריקאית בשנת 84 (כשנתיים אחרי MACHINE ROBOTS היו בשוק) והפכו לסדרת הרובוטריקים TRANSFORMERS המוכרת והמצליחה עד היום.

ה GOBOTS המשיכו להמכר עד שנת 87 כאשר בשנת 91 נקנה המותג והזכויות על ידי HASBRO וכך למעשה נבלעה ההיסטוריה של הרובוטים משני הצורה אל היקום של הרובוטריקים הזכורים בטעות עד היום בתור המותג הראשון והיחיד בז’אנר.

TRANSFORMERS | HASBRO
הרובוטריקים, השליטים הבלתי מעורערים של קבוצת הויטרינות
צילום: שלומי איגר

הויטרינה של הרובוטים משני הצורה בלולו ברלו היא דוגמה אחת מיני רבות לאופן שבו האוצרות המיוחדת של החנות היפה הזו מספרת ומאירה את ההיסטוריה של צעצועי הפעולה ואספנות,  אחד התחומים הנרחבים, המסועפים והכלכליים בעולם הצעצועים בעשרות השנים האחרונות.

גרימלוק
רובוטריק | 1984 | פלסטיק מוזרק ורכיבי מתכת | HASBRO | יוצר בסין
| צילום: שלומי איגר

LULU-BERLU

2 r Grand Prieuré, 75011 PARIS

http://www.lulu-berlu.com

Categories
גרמניה דמות אדם דמות רובוט המאה ה20 פלסטיק

חייזרים

חייזרים

חייזרים |1926| פולימר | אלסטולין, האוסר | גרמניה.

מוצג במוזיאוני צעצועים במינכן ובנירנברג.

Spacemen

Spacemen | 1926| Polymer| Elastolin, Hausser | Germany.

Taken at toy museums in Munich and Nuremberg

Categories
דמות אדם דמות רובוט המאה ה20

רובוטים

יצורים דמויי אדם מעשה ידי אדם הופיעו בתרבויות שונות ובתקופות שונות במיתולוגיה, באגדות ובהקשרים פולחניים. מפסלים חיים ביוון ובמצריים העתיקות דרך הגולם מפראג והמפלצת של ד”ר פרנקשטיין, דימוי זה הצית את דמיונם של אנשים מאז ומעולם וככל שהתקדמה הטכנולוגיה הלך הדימוי והשתכלל.

מקור המונח “רובוט” (robot) הוא במילה הצ’כית “Robota” שמשמעותה “עבודת פרך” והוא נטבע לראשונה על ידי המחזאי הצ’כי קרל צ’פק (Capek,Karel) במחזה בשם “R.U.R” שכתב בשנת 1920.
המחזה מתאר מפעל (“Rossum’s Universal Robots”) המייצר עבדים מלאכותיים במטרה לפטור את האנושות מהעבודות הפיזיות.

המילה כיום משמשת לתיאור של מכונה אוטומטית מונחית תוכנה אך בתרבות הפופולרית, במדע הבדיוני ובשפת היום יום ממשיכה המילה לתאר יצורים מלאכותיים דמויי אדם.

צעצועי רובוטים, פסל הגולם מפראג וברקע בובות ברבי, מוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה. צילום: שלומי איגר

חוקר הקולנוע פרופסור ג’יי פי טלוט טוען כי דמוי האדם המלאכותי, רובוט על כל צורותיו, הוא למעשה הדימוי הנפוץ והחשוב ביותר במדע הבידיוני, המופיע מראשית הז’אנר ועד ימינו, ומייצג (על פי טלוט) את המפגש בין האדם לטכנולוגיה, מה שלמעשה עומד בליבו של הז’אנר.

יותר מכך מציע טלוט כי דמות הרובוט- היא אמצעי דרכו ניתן לבחון את השינוי ביחס של האדם למדע, לטכנולוגיה ואפילו לעצמו.

עולם המדע הבדיוני כמו עולם הפנטזיה והאגדה הוליד שלל דימויים אשר עובדו והתגשמו בדמות צעצוע. בשונה מעולמות ספרותיים אחרים, המדע הבדיוני מתאר (לרוב) עולמות עתידניים, רוויים בטכנולוגיות, נשקים וכלי תחבורה אשר קל להבין את תרגומם המהיר לתחום הצעצועים.

כיום ישנם סוגים רבים של צעצועי רובוטים והדימוי מפוצל לכוונים שונים, בקטע זה אני מתייחס לצעצוע הרובוט ה”קלאסי”- האיש המכאני, המכונה האנושית.

לאחר מלחמת העולם השנייה פעלה ארצות הברית לשיקום הכלכלה היפנית, אחד האמצעים המרכזיים היה שיקום התעשייה. הדבר נעשה על ידי העברת תעשיות לא רווחיות הדורשות כח אדם רב ליפן. בין תעשיות אלו היתה תעשיית הצעצועים. צעצוע הרובוט הנחשב לראשון הגיע בשנות הארבעים מאותה תעשייה מתפתחת אשר הפכה לימים לחוד חנית בתחום של צעצועי רובוטים ורובוטיקה בכלל.
הצעצוע הוא הרובוט הצהוב “ליליפוט” אשר אופייני לתעשיית צעצועי הפח היפנית של אותן שנים.

“ליליפוט” היה צעצוע בעל מנגנון מתיחה הנע על שתי רגליים. ההליכה המגושמת שלו שמאפיינת את שיטת תנועה זו התאימה לדימוי הקובייתי והמכאני בשונה מצעצועי קפיץ מאותה תקופה אשר תיארו דמויות אנושיות או חיות.

ליליפוט, שנות הארבעים, יפן
. מוזיאון הצעצועים נירנברג, גרמניה. צילום: שלומי איגר

צעצוע הרובוט האייקוני הבא שיוצר ביפן היה “The Atomic man” שיוצר ככל הנראה בשנת  1949 וניתן כמתנה בכנס מדע בדיוני בניו יורק בשנת 1950. באופן אירוני ומטריד האיור על אריזת הצעצוע הוא הרובוט, ענק, הולך בין בניינים קטנים בעיר המכוסה בענן המזכיר אולי פטרייה גרעינית.

צעצועי הרובוטים היפניים הצליחו בארצות הברית והחל משנות החמישים גם התעשייה המקומית החלה לפתח ולייצר צעצועי רובוטים משלה.

אחד הרובוטים האמריקאיים הראשונים והפופולריים היה רוברט הרובוט של חברת Ideal Toy מניו יורק– רובוט פלסטיק מכאני הפועל על סוללות, אשר היה משוכלל בהרבה מצעצועי הקפיץ. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היה שהוא היה “מדבר”.

“I am Robert Robot, Mechanical Man. Ride me and steer me where ever you can, I am robert Robot, Mechanical Man”.

רוברט הרובוט, שנות החמישים, ארה"ב.
מוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה. צילום: שלומי איגר

במקביל יוצרו בארצות הברית צעצועי רובוטים פופולריים רבים כמו Z-Man, Robot Dog, Big Max ועוד.
הרובוטים האלו ליוו את התפתחות הטלוויזיה שהביאה איתה שלל סדרות מדע בדיוני אשר הציתו את דמיונם של הילדים ששיחקו ברובוטים, ניהלו ביניהם קרבות וחלמו להיות חזקים ו”משוכללים” כמו האנשים המכאניים.

המדע הבדיוני הפופולרי המשיך לצבור תאוצה ובשנת 1956 יצא לאקרנים הסרט “הכוכב האסור”
(Forbidden Planet) בבימויו של פרד מ. ווילקוקס אשר הביא לעולם את “רובי הרובוט” שהפך לאחד מצעצועי הרובוטים האייקוניים הפופולריים ביותר (ויתכן גם שאחד הצעצועים אשר זכו להכי הרבה חיקויים)

הרובוט הבנוי במבנה המזכיר חליפות אמודאים ישנות תורגם בקלות לצעצוע מכאני. המבנה הגס והמפרקים הגדולים התאימו במיוחד ליצירה של צעצוע מכאני וחופת הזכוכית השקופה תורגמה לחופת פלסטיק שיצרה מראה עשיר ומשוכלל.

צעצועי רובי הרובוט, מוזיאון הצעצועים במינכן. צילום: שלומי איגר

רובי הרובוט במוזיאון הילדות בלונדון, אנגליה. צילום: שלומי איגר

גם שיגורה של הספוטניק בשנת 57 ומירוץ החלל תרמו לפופלריות של המדע הבדיוני ותוצריו הנלווים. האסתטיקה של חלליות, רובוטים, רכבי חלל וטילים נכנסה לחדרי הילדים בארצות הברית ובברית המועצות והפכה לחלק אינטגרלי מעולם הילדות.

המעבר מרובוטי פח לרובוטי פלסטיק יצר סיטואציה מעניינת בה העיצובים ניסו לתת לצעצועי הפלסטיק אופי מתכתי, זה נעשה בעיקר על ידי שימוש בגיאומטריות פשוטות כמו קובייה או גליל, משטחים ישרים, ריבוי של סימני חיבור מדומים כמו חריצים, פתחים, ברגים וניטים אשר פוסלו בחומר ללא צורך אמיתי וכמובן שימוש בפיגמנטים מטאליים.

אלמנטים נוספים כמו אנטנות, פנסים, פתחים דמויי כונסי אויר ועוד כיסו את הרובוטים כדקורציה או ליצירת מאפיינים קריקטוריסטיים כמו השימוש הנפוץ בצורות דמויות פנסים ליצירת עיניים.

מאפיין נוסף של צעצועי הרובוטים משנות השישים עד השמונים הוא השפעתם מתעשיית מוצרי האלקטרוניקה הביתיים- לרובוטים רבים היה מסך דמוי טלויזיה בבטנם (לעיתים עם הקרנה נעה על המסך) והם עוטרו בשעונים, כפתורים ופקדים אשר נתנו להם אופי של מכשיר משוכלל, הרבה בהשפעת המחשבים אשר התפתחו במקביל. האייקון הקובייתי ועמוס הסממנים המכאניים, לעיתים עד כדי גרוטסקיות, אפיין את דמויות הרובוטים לאורך העשורים הבאים.

רובוט פלסטיק, מוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה
אנטנות, פנסים, כונסי אוויר ומבערים ברוח תעשיית החלל האמריקאית
צילום: שלומי איגר

רובוטים, השמאלי יוצר ביפן בשנות השבעים, מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
שעונים, כפתורים ומסך בהשפעת מוצרי אלקרוניקה
צילום: שלומי איגר

במהלך השנים התפתח דימוי הרובוט ונעשה מורכב. יצירות מדע בדיוני חדשות, סדרות טלויזיה וחברות צעצועים הרחיבו את היריעה ואת ההגדרה ונוצרו שלל משפחות רובוטים חדשות אשר באו לידי ביטוי בתעשיית הצעצועים.

מאפיינים רבים כמו האופי המתכתי, צינורות, קפיצים וכו’ חזרו על עצמם בצעצועים השונים כמו גם השפעות מובהקות מעולם עיצוב הרכב ותעשיית החלל אשר התפתחו במקביל.

Mild Girl
רובוט | שנות השמונים | יפן
צילום: שלומי איגר

רובוט על שלט וסוללות | שנות השמונים או התשעים | יפן
צילום: שלומי איגר

רובוט | 2000+ | הזרקת פלסטיק ומנכנון מכאני | סין
Hans Novelty Ltd.
צילום: שלומי איגר

רובוט |2009| הזרקת פלסטיק ומנכנון מכאני | סין
צילום: שלומי איגר

לאורך כל השנים נשארו יפן וארצות הברית מובילות גם בתעשיית הצעצועים עצמם אבל גם בהכתבת הערכים האסתטיים והתרבותיים הייחודיים לכל אחת מהן.

בשנות השמונים והתשעים השתכללו צעצועי הרובוטים והדימוי הנוקשה הלך והתרכך, נהיה קצת יותר אנטומי גם בזכות האסתטיקה של הרובוטים בתרבות המנגה והאנימה היפנית. מלבד ההשפעה מעולמות התעשייה והטכנולוגיה, עיצוב הרובוטים הושפע גם ממקורות אקזוטיים יותר כמו מסיכות ופיסול בתרבויות עתיקות או רחוקות.

הקשר ההדוק בין טלויזיה- רובוטים וצעצועים בא לידי ביטוי בשנות השמונים כאשר חברת צעצועים יפנית יזמה תוכן טלוויזיוני ייעודי ליצירת צעצועים ויצרה את הסדרה “רובוטריקים” שהפכה לאחת מסדרות צעצועי הרובוטים הגדולות והמצליחות בידי חברת “האסברו” האמריקאית.

על הרובוטריקים וצעצועי הרובוטריקים אכתוב בנפרד אך עיצוב הרובטריקים האייקוני השפיע מאד על סגנון צעצועי הרובוטים שבאו אחריו. בעיצוב הרובוטריקים הראשונים ניתן לראות בבירור סגנונות עיצוביים אופייניים לשנות השמונים. מלבד ההשפעות האקזוטיות העיצוב מושפע מאד מסגנונות אשר שלטו באותה תקופה בתעשיית הרכב והחלל ובדגש על תעשיית הרכב היפנית.

המשטחים הישרים והעיטורים הגיאומטריים (צורות טרפזיות) מאפינים את התקופה.

רובוטריק | 1984 | פלסטיק מוזרק ורכיבי מתכת | HASBRO | יוצר בסין
צילום: שלומי איגר

דימוי הרובוט בתרבות הוא דימוי מורכב וטעון העוסק בהגדרת האדם, האנושיות והקשר המורכב בין האדם אל הטכנולוגיה. מופעיו של הרובוט על סוגיו השונים בתרבות הם רבים ומגוונים וחלקם הגדול מורכבים או טעונים מידי מכדי להיות מאומצים לעולם הצעצועים. כצעצוע, הרובוט הוא דימוי מיוחד שנע בין הגסות המכאנית ולפעמים אלימה של מכונה לבין איזכור של דמות, לרוב אנושית, המסוגל לעורר הזדהות וליצור סיפור.

בנוסף, צעצוע הרובוט מקבל על עצמו באופן מאד טבעי ומחמיא את המכאניזם אשר לרוב מהווה מגבלה בצעצועים.

מפרקים, ברגים, כבלים וצירים, חלקים טכניים אשר לרוב נעשה מאמץ לטשטש אותם, מתמזגים בצעצועי הרובוטים כחלק אינטגלי מהעיצוב ולעיתים אפילו עוברים העצמה, הגזמה או העברה לחזית המוצר. כך גם התנועה המגושמת אשר אפיינה את הצעצועים המכאניים עד העשור האחרון התקבלה בחן וכחלק מהדימוי בצעצוע רובוט. נראה שבאופן מודע, בחרו לעיתים חברות צעצועים לייצר צעצועי רובוטים במקום לנסות לייצר דימוי חייתי. במידה מסויימת אפשר להגיד שדימוי הרובוט “שחרר” אותן מהצורך להסתיר את המאפיינים המכאניים ולהתמודד עם מגבלות התנועה. תכונה זו בשילוב עם הקסם והפנטזיה שבדימוי של אדם-מכונה יצרו מוטיבציה משותפת של הילדים וחברות הצעצועים והפכו את הרובוט לצעצוע אולטימטיבי.  

צעצועי רובוטים, מוזיאון הצעצועים של מינכן, גרמניה
צילום: שלומי איגר

Categories
המאה ה20 ישראל כלי רכב סין פלסטיק

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס מגן דוד אדום |1994 | הזרקת פלסטיק ומדבקות | Remco Toys NY | סין.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Red Magen David Ambulance | 1994 | Plastic molding and stickers | Remco Toys NY| China.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
ברית המועצות המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס |לא ידוע| מתכת צבעה | לא ידוע | ברית המועצות.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Ambulance | Unknown| Die-cast | Unknown | USSR .

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
המאה ה20 יפן כלי רכב כלי שיט מתכת סין

רחפת אמבולנס

רחפת אמבולנס

אמבולנס רחפת של החברה היפנית מיצו-זוסן |לא ידוע| מתכת צבועה | Tomica, Tomy | סין.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

HYPERCITY RESCUE MITSUI ZOSEN HOVERCRAFT | Unknown| Diecast| Tomica, Tomy| China.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס |1989| מתכת צבועה | Hot Wheels- Mattel | מלזיה.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Ambulance | 1989 | metal | Hot Wheels- Mattel| Malaysia.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
אנגליה המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס רנו של הצלב האדום הבריטי משנת 1910 |1986| מתכת צבעה | Matchbox | אנגליה.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

An 1910 Renault ambulance of the British Red Cross | 1986 | metal | Matchbox | England.

From the collection of Professor Yoel Donchin

חלק מסדרת שיחזורים היסטוריים “MODELS OF YESTERYEARS”

Categories
אנגליה המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס |1983| מתכת צבעה | Lledo | אנגליה.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Ambulance | 1983 | metal | Lledo | England.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
אנגליה המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס צבאי של חברת פורד, 3 טון |1953| מתכת צבעה | Matchbox Lesney | אנגליה.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Service ambulance Ford 3 ton | 1953 | metal | Matchbox Lesney | England.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
דנמרק המאה ה20 כלי רכב פלסטיק

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס |2000| הזרקת פלסטיק והדפסת צבע | לגו | דנמרק.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Ambulance | 2000 | Plastic molding and print | Lego | Denmark.

From the collection of Professor Yoel Donchin

Categories
דמות רובוט המאה ה20 פלסטיק

רובוט

רובוט

רובוט |לא ידוע| פי וי סי צבוע | לא ידוע.

Robot

Robot | Unknown | Colored PVC | Unknown.

Categories
המאה ה20 ישראל כלי רכב לבנט

רכבים צה”ליים

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 הרכבה סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס |1974| הזרקת פלסטיק | גרמניה.

Lego Horse

Horse| 1974 | Plastic molding | Germany.

הסוסים היו החיות הראשונות שיצרו לגו (מלבד סטים של חיות להרכבה).
הם יוצרו לסטים של טירות מימי הביניים ועם השנים נוספו להם אביזרים שונים.
שני דגמי הסוסים הראשונים היו השחור והלבן, כיום יש גם סוסי לגו חומים.

מלבד הדפנות השטוחות אשר מגבילות את רוחב הסוס לפורמט המלבני של לגו, מאפיין נוסף של הסוסים הוא השקע בגב ובו שני פינים אשר מאפשרים לאיש לגו לעמוד על גב הסוס כביכול בתנוחת רכיבה.

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

פרשים

פרשים

סוס חיילים רכובים| 1903 | עץ צבוע | גרמניה | אוגוסט גיגנברגר
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A set of soldiers on horses | 1903| Wood and paint | Germany | August Geigenberger
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

סוס ורוכבו

סוס ורוכבו

סוס ורוכב בחלקים נפרדים| 1920-1924 | עץ צבוע | גרמניה | פרדיננד אנדרי
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A horse and a rider in two different parts | 1920-1924| Wood and paint | Germany | Ferdinand Andri
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
דמות בעל חיים הודו המאה ה20 מוזיקלי מתכת נייר ציפור צעצוע מכאני

צפצפת פח

צפצפת פח

ציפור שיר |יוצר במקור בשנות ה30 | כבישת פח, נייר וצפצפה| Tin Treasures |הודו.

Partridge

Partridge | Originally 1930’s | Tin toy, Paper and whistle | Tin Treasures | India.

הציפור עשויה חלקים שטוחים יחסית בכבישת פח, המנגנון המכאני המבוסס על הקפיציות של הפח מופעל בלחיצה וגורם לציפור לפרוס את כנפיה. תחת הכנפיים נמצא “אקורדיאון” נייר המתמלא באוויר. תנועת האוויר מפעילה צפצפה קטנה על אחת מכנפי הציפור.

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 יפן מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן

Rattle

Frog shaped Maracas Shaker | 1980 | Plastic | Bambina | Japan

Categories
המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס | שנת 2005 | פלסטיק | חברת “חלילית” | מיוצר בישראל

Rattle

Maracas Shaker | 2005 | Plastic | Halilit | Made in Israel

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג

Rattle

Rattle in a shape of a Giraffe | 60’s or 70’s | Painted plastic | Made in Hong Kong

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 עץ פיל

פיל

פיל

צעצוע גרירה| 1972 | עץ וסקאי | גרמניה | חברת HABA
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

Pulling toy | 1972| Wood | Germany | HABA
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
דמות בעל חיים דנמרק המאה ה20 הרכבה סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס |1984| הזרקת פלסטיק והדפסת צבע | דנמרק.

Lego Horse

Horse| 1984 | Plastic molding and print | Denemark.

הסוסים היו החיות הראשונות שיצרו לגו (מלבד סטים של חיות להרכבה).
הם יוצרו לסטים של טירות מימי הביניים ועם השנים נוספו להם אביזרים שונים.
שני דגמי הסוסים הראשונים היו השחור והלבן, כיום יש גם סוסי לגו חומים.

מלבד הדפנות השטוחות אשר מגבילות את רוחב הסוס לפורמט המלבני של לגו, מאפיין נוסף של הסוסים הוא השקע בגב ובו שני פינים אשר מאפשרים לאיש לגו לעמוד על גב הסוס כביכול בתנוחת רכיבה.

Categories
גרמניה המאה ה20 הרכבה כלי רכב מטוס נייר עץ

מיניאטורת הרכבה

מיניאטורת הרכבה

צעצועים מיניאטוריים להרכבה | 1910-1940 | עץ ונייר | גרמניה
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Rattle

Miniature construction set | 1910-1940 | Wood and Paper | Germany
Nuremberg toy museum, Germany

הצעצועים המיניאטוריים, המוצגים בויטרינה במוזיאון הצעצועים בנירנברג הם חלק קטן מתעשיית צעצועי העץ המפותחת של הכפר “סייפן” באיזור הרי ארזגבירג בגבול גרמניה וצ’כיה.

במהלך 400 השנים האחרונות התפתחו תעשיות ובתי מלאכה רבים באיזור אשר התמחו בייצור צעצועים שונים מעץ ומנייר. התעשייות המסורתיות עברו מדור לדור וחלקן קיימות עד היום, למשל תעשיית קישוטי עץ חג המולד המסורתית והמוכרת.

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

גנום

גנום

סדרה של מכוניות מירוץ |שנות השלושים| כבישת פח | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Gnom

Racing cars |  the 1930s | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

סדרת מכוניות מירוץ, מעוצבות בהשראת מכוניות המירוץ של שנות השלושים.
הסדרה המשיכה להיות מיוצרת גם לאחר שנות הארבעים בחברה החדשה שהוקמה במקום זו של לימן תוך שילוב רכיבי פלסטיק.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

זיג זג

זיג זג

זוג אנשים מפעילים רכב דמיוני |יוצר בין השנים 1910-1945| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Zig Zag

Two men driving an imaginary vehicle | 1910-1945 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

הרכב הדמיוני נוסע תוך כדי נידנוד אקרעי ומכאן שמו.
זוג ה”מפעילים” נראים כאילו הם עובדים יחדיו להפעיל את הרכב.

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה20 כלי רכב מטוס מתכת צעצוע מכאני

פילוטו

פילוטו

מטוס עם פרופלור וגלגל רולטה |יוצר בין השנים 1929-1941| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

A  plane with a spinning prop and roulette wheel | 1903-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

המטוס פילוטו הוא הצעצוע הראשון של לימן שפועל עם מנוע תאוצה. מהצעצוע הנדיר הזה יוצרו רק 1200 יחידות.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

“טו-טו”

“טו-טו”

אדם נוהג ברכב ותוקע בשופר |יוצר בין השנים 1903-1935| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

A  man driving a car and blows the horn | 1903-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

במנגנון של הצעצוע היתה משולבת צפצפת נייר שיצרה צפצוף בזמן הנסיעה (ומכאן שמו) הדימוי של הנהג התוקע בשופר תמך בצליל הצפירה.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

מנדרין

מנדרין

משרתים נושאים אדם ישוב בתיבה |יוצר בין השנים 1905-1941| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Mandarine

Two men carry another man seated in a box | 1905-1941 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

מנדרין הוא אחד מהצעצועים ה”אויינטליים” אשר אפיינו את לימן.
הקסם בצעצוע הזה הוא האשליה שנוצרת כאילו שתי הדמויות סוחבות את התיבה והולכות, כאשר בפועל, התיבה נוסעת על גלגלים נסתרים ותנועתה יוצרת בדמויות תנועת רגליים.

Categories
Edited_By_Ori אנגליה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס פלסטיק צעצוע מכאני

צעצוע גרירה סוס

צעצוע גרירה סוס

סוס, 1962 | פלסטיק בתבנית ניפוח | אנגליה.
מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון.

Pull-along horse

Horse | 1962 | plastic Blow molding | England.
V&A Museum of Childhood Bethnal Green, London

Categories
Edited_By_Ori דמות אדם המאה ה20 פלסטיק צעצוע מכאני

SEVA

SEVA

דמות אנושית לשילוב במשחק הרכבה ,שנות האלפיים |פלסטיק מוזרק |צ’כיה.

SEVA: Human character

Human character, first decade of the Millennium | Injected plastic | Czech Republic.

הדמות היא דמות המשחק לשילוב בדגמים של משחק ההרכבה SEVA של חברת ויסטה הצ’כית.
הדמות, דמות גבר, גובה 10 ס”מ, בצבע לבן ובעל תלבושת באחד הצבעים- אדום, צהוב, כחול או ירוק.

הדמות בנויה בחלוקה אופיינית- טורסו גדול שממנו יוצאים הגפיים והראש.

גפיים: צירים המאפשרים תנועה בכתפיים ובאגן. בדומה לדמויות אדם רבות בצעצועים- תנועה מפרקית נוספת של הגפיים קיימת רק בברך (ולא במרפק)- הדבר נובע מההשפעה הגדולה של מנח הגוף שנוצר במפרק הברך המאפשר שהמדת הדמות בסיטאציות מגוונות כמו עמידה, ישיבה, שכיבה, הליכה, ריצה וכו’

לעומת מפרק הכתף- תנועה במפרק הברך יכולה ליצור בדמות טווח הבעה רחב יותר.

עיצוב הדמות הנו יחסית מכאני ונוקשה כאשר קוים מעוגלים בפנים ובמפרקים מרככים אותה מעט. ליבת הדמות, הטורסו, מעוצבת על בסיס פרופיל צלב אשר מתייחס לפרופילי הצלב הארוכים המשמשים אבני הבניין של המשחק משנות השבעים.

הראש והאגן, נכנסים אל הטורסו החלול כפקקים.

Categories
Edited_By_Ori דמות בעל חיים המאה ה20 פלסטיק

תיבת נח

תיבת נח

תיבת עץ וסט חיות מגולפות בעץ | שנות ה-60 של המאה ה-19 | עץ צבוע ועץ מגולף | אזור צ׳כיה-פולין
מוזיאון הצעצועים, פראג, צ’כיה

Noah's Ark

Wooden vessel and a set of wooden carved animals | The 60’s of the 19th century | Colored wood and carved wood | Czech Republic – Poland
Muzeum hraček Praha – Toy museum Prague, Czech Republic

Categories
Edited_By_Ori דמות בעל חיים המאה ה20 פלסטיק

תיבת נח

תיבת נח

תיבה, 9 זוגות של חיות, זוג אנשים (נח ונעמי) וספרון | שנות ה-80 של המאה ה-20 | פלסטיק מוזרק | יוצר בסין | הספרון בהוצאת: KTAV

Noah's Ark

Vessel, a sets of 9 animals (in pairs), a couple of people (Noah and Neomi) and a booklet | 80’s of the 20th century | Injected plastic | Made in China | Booklet published by KTAV

התיבה בנויה משלושה חלקים עיקריים ובנוסף יש לה דלתות וכבש עליה החיות, בעיצוב ריאליסטי ובצביעה ביד, כנראה לקוחות מסט אחר (אינן ייעודיות לסט זה) וגם יתכן שלא מסט אחד- קנה המידה ביניהן אינו נראה נכון.
הדמויות עשויות באותו סגנון אך נראות ייעודיות לסיפור.
סט זהה שזכור לי מהילדות הכיל יותר חיות ואם איני טועה החיות היו בקנה מידה טבעי יותר אחת ביחס לשניה, כמו כן, בסט המקורי היתה גם יונה.

Categories
Edited_By_Ori דמות בעל חיים דמות רובוט המאה ה20 פלסטיק צעצוע מכאני

גרימלוק

גרימלוק

רובוטריק | 1984 | פלסטיק מוזרק ורכיבי מתכת | HASBRO | יוצר בסין
Grimlock

Transformer | 1984 | Injected plastic and metal parts | HASBRO | Made in China

גרימלוק הוא רובוטריק מקבוצת ה”דינובוטס”- רובוטים המשנים את צורתם לדמויות דינוזאורים מכאניים
גרימלוק הוא הבכיר והחזק בקבוצה, ובהתאמה, משנה את צורתו לדמות טירנוזאורוס- רקס
בצעצוע ניתן לראות בבירור סגנונות עיצוביים אופייניים לשנות השמונים
ישנה זליגה בין סגנון הצעצוע לסגנון הדימוי- עיצוב הרובוטריקים עצמם מושפע מאד מסגנונות עיצוב שולטים בתעשיית הרכב והחלל באותה תקופה ובדגש על תעשיית הרכב היפנית
המשטחים הישרים והעיטורים הגיאומטריים (צורות טרפזיות) מאפינים את התקופה
הצעצועים, בדומה לדגמי רכבים ואף יותר- מנסים לחקות את המציאות (המדומיינת) ולהיות דגמים מוקטנים של הדימוי המקורי.
הנסיון הזה יוצר ריבוי שכבות בצעצוע-
המכאניקה ה”אמיתי”- צירים, ברגים סימני חיבור והרכבה
מכאניקה “מפוסלת” – עיטורים תלת מימדיים בפלסטיק המדמים אלמנטים ומרקמים מכאניים כמו צינורות, גלגלי, חיבורים וכו
מכאניקה ואלקטרוניקה “גראפיים” מדבקות וצביעה נקודתית המדמים לרוב פרטים פנסים, נורות, מסכים וכו.
השילוב בין ריבוי החלקים המתבקש לצורך ביצוע הקיפול המורכב, לבין ההגזמה ואשליית הריבוי הנוצרת מהשכבות הנוספות- יוצרת מראה עשיר, מורכב, מתוחכם מאד ואובר-טכנולוגי
Categories
המאה ה20 ישראל עץ פלסטיק

צעצועים התפתחותיים

צעצועים התפתחותיים

קבוצת צעצועים התפתחותיים | עץ ופלסטיק | מתקופות שונות.
מתוך אוסף אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים

Developmental toys

A group of developmental toys| 20th century | Wood and plastic|
Youth wing collection, Israel Museum, Jerusalem

Categories
Edited_By_Ori דמות בעל חיים המאה ה20 פלסטיק

שלישיית דינוזאורים

שלישיית דינוזאורים

 שלושה דינוזאורים |שנות התשעים של המאה ה-20 |פלסטיק, PVC | עשויים ברוטציה וצבועים ביד | סין
A trio of dinosaurs
A trio of dinosaurs | 90’s of the 20th century | Plastic, PVC | Hand colored and made using Rotation molding| Made in China
הדינוזאורים, בראכיוזאורוס, טריצרוטופס וטי-רקס מעוצבים בעיצוב ריאליסטי ובפירוט רב, העיצוב גבולי בתווך שבין דגם, מיניאטורה לצעצוע. ההבעות האקספרסיביות שלהם, בעיקר של הטי- רקס והטריצרוטופס מדגישות את היותם צעצועים ולא דגמים.
הצביעה שלהם היא צביעה בהתזה- תהליך שמקובל מאד בדגמי חיות בגלל הגימור האורגני שהוא יוצר (מעברי צבע הדרגתיים בין בטן לגב למשל) לאחר הצביעה הם עברו תהליך צביעה ידני של פרטים כגון עיניים