Categories
ארצות הברית ברית המועצות המאה ה20 יפן מתכת פלסטיק צעצוע מכאני

צעצועי חלל

לחלל החיצון, חלליות, אסטרונאוטים וכוכבי לכת רחוקים יש תפקיד מרכזי בתרבות הילדים והחיבור בין ילדים לחלל נראה לנו כיום כמעט טבעי.

אולם מדע האסטרונומיה לא היה מאז ומעולם תחום דעת הקשור לילדים או אפילו מונגש להם.

שלמה מימון, פילוסוף יהודי בן המאה ה-18 כתב בשנת 1793 ספר זכרונות אוטוביוגרפי, בו סיפר בין השאר על חוויתו כילד יהודי בן שבע בליטא כאשר נתקל לראשונה בספר אסטרונומיה:

“כאן נפתח לפני עולם חדש ואני התחלתי להגות בו בשקידה מרובה ביותר. דמו בנפשכם ילד בן שבע, שלא ראה ולא שמע מימיו דבר מגופי יסודותיה של תורת החשבון, ופתאום נזדמן לפניו ספר אסטרונומי, שמושך אליו את תשומת ליבו ואין איש שהיכולת בידו להורותו הוראה כלשהי במקצוע זה (לאבי אסור היה לי לגלות את תשוקתי למדע זה, ולא עוד אלא שהוא בעצמו לא היה ביכולתו לתת לי לקח בזה) – כמה הלהיבה מציאה זו את רוחו הצמאה למדעים! …כיוון שכל היום היה מוטל עלי להתעסק אך בלימוד הגמרא ואסור היה לי לקחת ספר אחר בידי, קבעתי את הערבים לחקירותיי האסטרונומיות.”

אמנם מימון מתאר ילדות בבית יהודי במאה ה-18 אבל העובדה שספרי האסטרונומיה בתקופתו לא היו מובנים לקהל הרחב ובוודאי לא היו מונגשים לילדים, מהווה תיאור נאמן לגבי האסטרונומיה לאורך רוב ההיסטוריה. למעשה הדימוי הקושר בין ילדים לחלל כפי שאנו מכירים אותו היום במערב התרחש רק במהלך המאה ה-20, בעידן החלל.

הסבר על מערכת השמש, מתוך אטלס אוניברסיטאי חדש, הוצאת יבנה, 2007
צילום: שלומי איגר

“עידן החלל” (Space Age) היא התקופה שבה התקיים מירוץ החלל בין ארצות הברית לבין ברית המועצות ובמהלכה התרחשו מרבית השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר בנוגע למסעות בחלל. לרוב מייחסים את יריית הפתיחה של התקופה לשיגורה של החללית ספוטניק 1 על ידי ברית המועצות בשנת 1957.

הספוטניק, צעצוע תלייה, ברית המועצות, שנות ה-60.
צילום: שלומי איגר

המירוץ לחלל הושפע מאד מן המלחמה הקרה ולכן הביא איתו בין השאר קונוטציות שליליות כמו החשש מפני הנשק הגרעיני ומחשבות על האפשרות של פלישה לכדור הארץ על ידי חייזרים. אולם השפעתו המרכזית על האנושות היתה בעיקר משב רענן של אופטימיות והשראה לגבי האפשרויות המדעיות והטכנולוגיות הבלתי מוגבלות שחקר החלל והמסע בו עשויים להוליד.

חייזר בצלחת מעופפת, שנות ה-60
מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

לעידן החלל היתה השפעה רבה על התרבות ורבים מהתוצרים התרבותיים של התקופה פנו לילדים. אולם בשונה ממה שניתן לחשוב, פנייה זו לא היתה רק תגובה ספונטנית לעניין שגילו ילדים לנושא, אלא היתה בין השאר תוצר של חיבור הנעשה באופן מלאכותי, או לפחות באופן מודע, והיו לו גם מניעים מדיניים ופוליטיים.

החשש בארצות הברית מפני פיגור אחרי ברית המועצות במירוץ יצר שינויים קיצוניים באופן הוראת המדעים בארצות הברית. חוק “חינוך לבטחון לאומי” שנחקק בשנת 1958 הציף את מערכת החינוך בתקציבים שיועדו לנושא. באופן אירוני המירוץ לחלל אשר יצר את המוטיבציה לשינוי, הפך למעשה להיות הכלי שדרכו מקדמים את הוראת המדעים על ידי “חינוך חלל”. אחד הסממנים שנותרו מתקופה זו הוא העובדה שכיום מעל 1200 בתי ספר בארצות הברית מחזיקים בפלנטריום משלהם. תוכנית הלימודים בארצות הברית עמוסה בתכנים הקשורים לחלל עובדה שתרמה להתקבעות רעיון החלל כחלק מן הילדות, גם כתחום עניין המושך ילדים וגם כנושא שראוי ללמוד, לצורך התפתחות אישית ולצורך קידום החברה.

תוכנית החלל העוסקת מטבעה בעתיד פונה מלכתחילה אל הדור הצעיר, המבוגרים של העתיד. סוכנויות החלל ונאסא בראשן עסקו מלבד במחקר עצמו גם בפעילות החינוכית והנגשת התחום לילדים. תוצר אייקוני של מפעל חינוכי זה הוא דגמי נייר להרכבה עצמית אשר משמשים הן לצורך הוראת חלל, הן כצעצוע הרכבה, והן כפריט אספנות. פריסות הנייר נוצרו עבור הילדים על ידי סוכנויות החלל ובשיתוף משרדי החינוך.

פריסת קרטון של החללית "בראשית" של עמותת ספייס אי-אל, ישראל, 2016
צילום: שלומי איגר

היציאה מכדור הארץ אל הלא נודע יצרה מרחבים חדשים ליצירה והקונוטציות החינוכיות והחיוביות שיצר התחום בשילוב עם תקציבי העתק שהופנו למען הנגשתו לילדים הפך אותו לזירה משתלמת ליצירת תכנים לילדים.

סרטים, סיפורים וסדרות טלויזיה העצימו את הפופולריות של התופעה והזינו את תרבות הילדים בשלל דימויים חדשים ואסתטיקה חדשה שתורגמו במהרה לחפצים.

פרט מתוך צעצוע רכב חלל, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

בשנות החמישים תעשיית צעצועי הפח למערב היתה מרוכזת בעיקר ביפן. הסירות, המכוניות, והמטוסים אשר אפיינו את התכנים של צעצועים אלו הוחלפו בחלליות, רכבי חלל, טילים, צלחות מעופפות ולעיתים מרחבים שלמים כמו תחנות מחקר אשר סביבן נעים במעגלים כוכבי לכת וכלי טיס. השכלולים של רכבי החלל כמו גם האסתטיקה שלהם, התאימו כנושא לצעצועי הפח אשר התהדרו במכאניקה משוכללת ותנועתיות. כבישת הפח היא טכנולוגיה המשלבת את עולם הדפוס ומאפשרת חופש רב מבחינה גרפית. הצעצועים אשר בחלקם היו דגמים מוקטנים של כלי התחבורה החדשים והמסקרנים, אופיינו בטיפוגרפיה חללית והתהדרו בסמלי סוכנות החלל ודגלי המעצמות.

צעצוע אסטרונאוט אמריקאי, יפן
במוזיאון הצעצועים במינכן, גרמניה
צילום: שלומי איגר

אפולו 11, יפן
במוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

אל מול תיאור המציאות החדשה ויצירת הדגמים, האופקים הפיזיים והמנטליים האינסופיים אשר נפתחו בפני האדם יצרו חירות גדולה למעצבים. אלה, יצרו כלי טיס ואמצעי תחבורה שונים שאינם מוגבלים למציאות אלא רק לדמיונם ולמגבלות הייצור של התקופה. חלק מהצעצועים הושפעו מרעיונות עתידניים תיאורטיים שנבחנו על ידי המדע אך נשארו בתחומי המדע הבדיוני כמו למשל תחנות חלל עם כבידה מלאכותית וצלחות מעופפות.

תחנת חלל אמריקאית בדיונית, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צעצוע תחנת חלל טבעתית, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צלחת מעופפת, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

צלחת מעופפת, שנות ה-60, יפן
במוזיאון חברת בנדאי, מיבו, יפן
צילום: שלומי איגר

השיווק המאסיבי שנעשה לתחום החלל לא איפשר לאף חלק מתעשיית הצעצועים להישאר אדיש לתופעה. צעצועים קלאסיים ומסורתיים כמו סטים של חיילים אשר היו קיימים כבר מן המאה ה-19 הפכו ל”אנשי חלל”- ספק אסטרונאוטים, ספק רובוטים וחייזרים אשר החליפו את שדות הקרב בתחנות מחקר ובפלנטות רחוקות.

אנשי חלל
לולו ברלו, פריז
צילום: שלומי איגר

אנשי חלל ברכב חלל, שנות ה-50 או ה-60, ארגנטינה
מוזיאון הצעצועים באנטליה, טורכיה
צילום: שלומי איגר

גם מותגים מצליחים יצאו בגרסאות החלליות שלהם ובשנת 1965 יצאה חברת מאטל עם בובת הבארבי Miss Astronaut אשר ייצגה את הרעיון כי החלל שייך גם לנשים ולילדות. בכך הקדימה בארבי את המציאות בכמעט שני עשורים עד שנשלחה לחלל האסטרונאוטית הראשונה סאלי רייד בשנת 1983.

בארבי מיס אסטרונאוט משנות ה-60 לצד ברבי אסטרונאוטית משנת 2019 בפוסטר במלאת 60 שנה למותג
ביתן חברת מאטל בתערוכת הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

בארבי אסטרונאוטיות משנות ה-70 וה-80
מוזיאון הצעצועים באנטליה, תורכיה
צילום: שלומי איגר

כיום הגישה החינוכית הרווחת במערב מניחה כי דרך נושא החלל ניתן לקרב את הילדים לתחומי הלימוד הריאליים ולחזק את לימודי המדעים בקרב האוכלוסייה. חקר החלל נחשב כמחקר למטרות שלום וסוכנויות החלל הגדולות בעולם עוסקות הרבה גם בחינוך מדעי והנגשת החומרים והמחקרים שלהם באופן שיתאים גם לילדים. בעבר עסקו הסוכנויות ביצירת תכנים ומערכי שיעור לצורך תיווך הנושא על ידי מורים אך כיום הקשר הוא בלתי אמצעי והפנייה אל הילדים נעשית ישירות באתרי אינטרנט ייעודיים.

העובדה שלסוכנות חלל יש אתר לילדים הפונה אליהם בשפתם אינה מובנת מאליה כאשר אנו חושבים על גופים ומכונים מחקריים אחרים הפועלים במימון המדינות ואינם מנגישים את המידע הנאסף בהם לילדים.

צילום דף הבית של אתר הילדים של נאס"א בשנת 2019

החלל סיקרן את המין האנושי מאז ומעולם. במהלך המאה העשרים חברו יחד תחומי מדע שונים והתגבשו לכדי אחד מהמפעלים הגדולים והייחודיים של האנושות. המירוץ לחלל כאירוע מתמשך בעל משמעויות טכנולוגיות, מדעיות ופוליטיות עצומות העמיד את חקר החלל במרכז השיח בתרבות המערבית ומיצב אותו כתחום חינוכי הנתפס כרצוי לילדים וכאהוב על ידיהם. המרחבים האינסופיים והטכנולוגיות החדשות הולידו חלומות ופחדים שהתגבשו לכדי סיפורים בדיוניים אשר הפכו את החלל לנושא עיקרי בתרבות הילדים במאה העשרים.

צלחת מעופפת
צילום: שלומי איגר

Categories
ברית המועצות המאה ה20 פלסטיק

אוסף: צעצועי חיות סובייטיים

התערוכה “ZOO MOCKBA” היא תערוכה של צעצועי חיות סובייטיים שנעשו בין שנות החמישים לשנות השמונים של המאה ה-20. התערוכה של האוצרים והצלמים סבסטיאן קופקה ווולקר וינהולד (Sebastian Köpcke, Volker Weinhold) מבוססת על אוסף צעצועים ענק השייך לסבסטיאן. לשמחתי זכיתי לבקר את סבסטיאן בברלין כמה שבועות לפני פתיחת התערוכה, לראות את האוסף בסביבתו הטבעית ולשמוע ממנו על המסע המרתק שעבר בחיפושו אחר מקורות האסתטיקה של הצעצועים הסובייטיים.

מתוך האוסף של סבסטיאן בביקור אצלו
צילום: שלומי איגר

האוסף העצום החל להיאסף מתוך עניין והערכה של האסתטיקה הקיימת בצעצועים הסובייטיים האייקוניים בהם ניתן להתקל בחנויות יד שנייה ובשווקי פשפשים. מתוך סקרנות סבסטיאן ווולקר החלו לחקור מה מקורם של הצעצועים בעלי האסתטיקה הייחודית, מחקר שהוביל לסיפור על מפגש נדיר בין תעשיית צעצועים צעירה וקבוצת אמנים צעירים, מפגש אשר התאפשר בנסיבות היסטוריות יוצאות דופן ובמסגרתו חברו יחדיו לאומיות, אמנות ועיצוב תעשייתי ליצירת שפה אסתטית חדשה.

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

ברוסיה הצארית לא היתה תעשיית צעצועים מפותחת. רוב הצעצועים באותה תקופה יובאו מגרמניה או, לחלופין נעשו בעבודת יד מסורתית כחלק מן התעשייה הפולקלורית אשר אפיינה את רוסייה באותה תקופה (מה שעשוי להחשב עד היום ל”סגנון רוסי”).

לאחר המלחמה החלה ברית המועצות בשיקום הכלכלה והתעשייה שלה. אמנם הצעצועים, כמוצרים שלרוב אינם נחשבים למצרכי יסוד לא היו בראש סדר העדיפויות של פרויקט השיקום אך עם זאת, התבקשו החברות היצרניות לייצר צעצועים כחלק מייצור מוצרים לסיפוק הצרכים היומיומיים.

בתחילת שנות ה-50 יצא אל התעשייה דור חדש של בוגרי האקדמיות לאמנות, רובם צעירים אשר התבגרו כילדים בזמן מלחמת העולם. תעשיית הצעצועים הצעירה והמתפתחת היתה מקום נוח לאמנים הצעירים להקלט בו כעבודה ראשונה אחרי הלימודים. רוב המעצבים שהשתלבו בתעשיית הצעצועים הצעירה היו אמנים בוגרי האקדמיה לאמנות בלנינגרד. עבור חלקם, ההשתלבות בתעשיית הצעצועים היוותה פתרון זמני ומקור לפרנסה כאמנים צעירים ללא שאיפות להיות מעצבי מוצרים.

צעצועי חיות מיניאטוריים ממפעל המשולש האדום
צילום: שלומי איגר

הסיטואציה התרבותית- פוליטית שאפיינה את התקופה, יצרה מצב ייחודי בו האמנות, בה שלט זרם הריאליזם הסוציאליסטי היתה למעשה מגוייסת ולא התאפשר בה ביטוי אישי לאמנים ואילו תעשיית הצעצועים, אשר היתה בצמיחה, איפשרה חופש יצירתי ואמנותי רב. וכך, התעשייה הצעירה הייתה למעשה חופשית יותר מן האמנות והאמנים הצעירים שהשתלבו בה הביאו לידי ביטוי רעיונות ואסתטיקה חדשניים ומקוריים בסביבה שהיוותה קרקע פורייה ליצירתיות. הרעיונות האסתטיים של הבוגרים הטריים אשר הגיעו מרקע של לימודי אמנות “גבוהה” התגבשו לכדי השפה הייחודית, הנושקת לעולמות הפיסול והאמנות המאפיינת את הצעצועים הסובייטיים.

בתערוכה, לצד הצעצועים עצמם, מוצגים גם צילומים מוגדלים של הצעצועים, מזויות שונות, ביחידים ובקבוצות. האופן שבו מצלמים סבסטיאן ווולקר את הצעצועים מדגיש את המאפיינים הפיסוליים שלהם ואת ערכם האמנותי.

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

קטע מן האוסף, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

סבסטיאן מציג את הצעצועים בהתלהבות אך החלק המעניין ביותר הוא הסיפורים האישיים שהצליח לאסוף, חלקם ממקור ראשון, על האמנים. המפגשים האישיים התאפשרו בזכות צירופה של דריה סובולבה (Daria Soboleva), חוקרת רוסייה אשר עזרה ביצירת הקשר עם המעצבים או משפחותיהם וכך נאסף מידע נדיר ממקור ראשון. לאט לאט, כאשר נאספו החומרים והסיפורים, החלה להתקבל תמונה המספרת את הסיפור המרתק של תעשיית הצעצועים הסובייטית ודור המעצבים שיצר את האסתטיקה הייחודית של התעשייה הזו.

עבודתה של נטליה טירקובה, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

אחת האמניות הבולטות בתעשייה הייתה נטליה טירקובה

(Natalia Tyrkova | 1928 – 2015). נטליה עיצבה צעצועים כל חייה לתעשייות  וטכנולוגיות שונות כמו גומי, ניפוח פלסטיק, צלולואיד ועוד. בין השאר היא עיצבה למפעלים חשובים כמו מפעל הגומי “המשולש האדום” ומפעל הפלסטיק “פלסט פולימר”.

בשנת 2016 סבסטיאן ודריה נסעו לפגוש את אחותה של נטליה. במפגש, אותו מתאר סבסטיאן כמרגש במיוחד הוא זכה להצצה לחייה של נטליה, לסביבת עבודתה, לסקיצות ולתהליכי היצירה שלה.

Natalia Tyrkova
צילום: שלומי איגר

Natalia Tyrkova
צילום: שלומי איגר

לב סמורגון (Lev Smorgon) הוא אמן מוכר ומוערך בסצינת האמנות של סנט פטרסבורג. הצעצועים שעיצב בתחילת דרכו מתאפיינים בחשיבה עיצובית מקורית ויכולת הבנה של חומרים, טכנולוגיות ואסתטיקה שמשתלבים יחד ליצירת צעצועים חדשניים, בעלי אופי פיסולי מובהק. אחד המאפיינים הייחודיים של צעצועי החיות שיצר לב היא המכאניקה שלהם המבוססת על שילוב בין מפרקים פשוטים לגיאומטריה מתוחכמת היוצרים יחד דימויים מלאי תנועה והבעה המסוגלים לעמוד בתנוחות שונות ולייצר אין ספור מופעים. צעצוע העופר שעיצב בשנות ה-60 הוא אחד החפצים העדינים והיפים המוצגים באוסף. 

Lev Smorgon, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

Lev Smorgon, מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

הסיפור של אדולף נייסטאט (Adolf Neystat) נותן הצצה למעמד שהיה לתעשיית הצעצועים הסובייטיים בשנותיה הראשונות ואולי גם מעורר מחשבות על מעמד התעשייה היום ועל מערכת היחסים המורכבת בין שדה העיצוב לאמנות. כאשר פנה סבסטיאן אל לב לראשונה תגובתו היתה אדישה. אדולף, שכיום הוא אמן מוערך, התייחס בביטול לתקופה שבה עיצב צעצועים וטען כי אין לו מה לחדש או לתרום לאוסף. לאחר זמן מה חידש אדולף את הקשר ואמר שיש לו בכל זאת כמה דברים לשלוח לסבסטיאן שקיבל ממנו כמה ארגזים. בארגזים היו אבות טיפוס נדירים מגבס, סקיצות ומודלים לצעצועים שעיצב אדולף במהלך השנים. המודלים הנדירים הפכו מן הסתם להיות בין החפצים החשובים והבולטים באוסף…

מימין מודל גבס של אדולף נייסטאט ומשמאל הצעצוע שהתפתח ממנו
צילום: שלומי איגר

מודל הגבס של אדולף נייסטאט הוא אחד מתוך עשרות מודלים שהוא תרם לאוסף. המודל, מורכב כמו המוצר הסופי, בעל מפרקים נעים, ממחיש את הערך הפיסולי של התוצר הסופי מלבד המודלים של נייסטאט קיימים באוסף מודלים של אמנים נוספים.

כמעצב צעצועים, אחת החוויות המרגשות בביקור אצל סבסטיאן היתה החווייה של לראות ולגעת במודלים מקוריים, עשויים בעבודת יד על ידי אמנים. המודלים עשויים בחומרים פלסטיים כמו גבס או חימר, ניתן להרגיש דרכם את המפגש בין יכולת הפיתוח האסתטית לבין הבנת החומרים והתהליכים התעשייתיים בהם צפוי להווצר המוצר הסופי.

Natalia Tyrkova
מודל וצעצוע קיפוד של נטליה טירקובה משמאל מודל חימר ומימין הצעצוע אשר התפתח ממנו
צילום: שלומי איגר

סבסטיאן שהחל את האוסף מתוך עניין באסתטיקה הבין שמאחורי החפצים שאסף מסתתר סיפור גדול יותר. האוסף מספר על הסיטואציה הייחודית של תעשיית הצעצועים הסובייטית בנסיבות ההיסטוריות בה נוצרה ומשקף את המתח התמידי המתקיים בין שדה העיצוב התעשייתי לשדה האמנות. כאשר נחשף הסיפור ההיסטורי הגדול, יחד איתו נחשפו גם הגיבורים, המעצבים והאמנים אשר האוסף מחייה את סיפוריהם האישיים השזורים בסיפור הרחב של תעשיית הצעצועים הסובייטית המתקיימת כחלק בלתי נפרד מסיפורה של תעשיית הצעצועים במערב במאה ה20.

סבסטיאן בחדר העבודה שלו
צילום: שלומי איגר

התערוכה, הצפוייה להפתח ב15 בפברואר בגלריה Me Collectors Room Berlin מציגה מבחר של חיות צעצוע מקוריות מתוך האוסף. בנוסף לצעצועים העשויים פוליאטילן, צלולואיד וגומי יוצגו גם מודלים עשויים בעבודת יד אשר שימשו בתהליכי היצירה וצילומים מוגדלים של המוצגים. בין המעצבים שעבודותיהם מוצגות בתערוכה: נטליה טירקובה, בוריס וורובייב, לב רזומובסקי, לב סמורגון, אדולף נייסטאט, גלינה סוקולובה, תמרה פדרובה, אנטולי בוריסוב והמעצבת הצ’כית ליבוסה ניקלובה. את התערוכה מלווים צילומים מוגדלים של המוצגים המדגישים את איכויותיהם האסתטיות.

ZOO MOCKBA

February 15, 2019

 Me Collectors Room Berlin

Curators: Sebastian Köpcke and Volker Weinhold

Exhibition Website

Gallery Website

מתוך אתר התערוכה
www.zoomockba.com

Categories
ברית המועצות המאה ה20 כלי רכב מתכת

אמבולנס

אמבולנס

אמבולנס |לא ידוע| מתכת צבעה | לא ידוע | ברית המועצות.

מתוך האוסף של פרופ’ יואל דונחין

Ambulance

Ambulance | Unknown| Die-cast | Unknown | USSR .

From the collection of Professor Yoel Donchin