Categories
דמות רובוט המאה ה20 פלסטיק

רובוט

רובוט

רובוט |לא ידוע| פי וי סי צבוע | לא ידוע.

Robot

Robot | Unknown | Colored PVC | Unknown.

Categories
דמות רובוט המאה ה21 סין פלסטיק צעצוע מכאני

רובוט

רובוט

רובוט |2009| הזרקת פלסטיק ומנכנון מכאני | סין.

Lego Horse

Robot | 2009 | Plastic molding and wind up | China.

רובוט מכאני מופעל על קפיץ.
בפעולתו הרובוט הולך.
לרובוט מאפיינים בהשראת המדע הבדיוני של שנות החמישים והשישים כמו הגוף הגלילי, הידיים השרשוריות והחופה לראשו.

Categories
דמות רובוט המאה ה21 סין פלסטיק צעצוע מכאני

רובוט

רובוט

רובוט | 2000+ | הזרקת פלסטיק ומנכנון מכאני | Hans Novelty Ltd. | סין.

Lego Horse

Robot | 2000+ | Plastic molding and wind up | Hans Novelty Ltd.| China.

רובוט מכאני מופעל על קפיץ.
בפעולתו הרובוט הולך, מניע את ידיו, רגליו וראשו.
הרובוט בעיצוב דמוי אסטרונאוט עם ראש דמוי קסדה ועם התקן דמוי תיק על הגב, בסגנון רובוטים אמיתיים מתקופתו כמו “אסימו”.

שייך לסדרת רובוטים של Hans Novelty Ltd בשם: HANS WIND-UP GALACTIC ROBOT

Categories
אמריקה הדרומית דמות בעל חיים חרס צעצוע מכאני

צעצוע גרירה- יגואר

צעצוע גרירה- יגואר

יגואר | שחזור| 600-900 לספירה | חרס | וראקרוס, מקסיקו |
השחזור המצולם מוצג במוזיאון המדע במינכן, גרמניה

Jaguar pull along toy

Jaguar | Replica  | 600-900 ad| Clay | Veracruz, Mexico.
The replica in the photos is from Munich Science Museum

זוג צעצועי היגואר בתמונה הנם שחזור המבוסס על מספר צעצועי גרירה אשר נמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בוראקרוס, מקסיקו.

הצעצועים מוצגים במוזיאון המדע במינכן, גרמניה, באיזור במוזיאון המוקדש לצעצועים מכאניים. הטקסט לצד הצעצועים מתייחס לעובדה כי ניתן ללמוד מהם שהתרבויות באמריקה הלטינית הבינו את עקרון הגלגל גם אם חיו באיזורים הרריים או מיוערים אשר לא איפשרו לפתח כלי תחבורה.

Categories
המאה ה20 ישראל כלי רכב לבנט

רכבים צה”ליים

Categories
דמות בעל חיים כלי רכב

מוסטנג | מצעצועי סוסים למכוניות

הקשר העתיק  והמורכב בין בני האדם לשאר בעלי החיים בא לידי ביטוי בתחומי היצירה השונים של האדם. בעלי החיים שימשו מושא לתיאור ביצירות אמנות (הציורים הראשונים) ודימוים של חיות או חלקי חיות שימשו לעיטור וקישוט חפצים ויצירות. כמובן, גם צעצועים בדמויות של חיות הם בין הצעצועים העתיקים שבנמצא ונשארו פופולאריים ואהובים עד היום.
מבין דימויי החיות בצעצועים נפוץ ביותר דימוי הסוס. בשונה מצעצועי חיות אחרים אשר תפקידם במשחק הוא עצמאי כחיית בר, בית או משק- צעצועי סוסים רבים נבנו כהשלמה לצעצועים בדמויות אדם.

דימוי הסוס והרוכב או המשחק ברכיבה על סוס אינם משחק בחיה אלא משחק בפנטזיה האנושית על כוחות על, על היכולת לנוע מהר ולהיות חזק. בדיוק את הפנטזיה הזו הגשימה בסוף המאה התשע עשרה המכונית אשר העניקה לאדם עוצמה ומהירות בלתי נתפסים, ובדומה לסוס, הפכה מיד למושא הפנטזיה של ילדים מסביב לעולם.

בקטע אנסה לסקור בכלליות את הדימוי של הסוס כצעצוע באופן שמבדל אותו משאר צעצועי החיות וארצה להציע בדרך זו התבוננות חדשה בצעצועי סוסים בתור האבות הקדומים של צעצועי המכוניות בימינו.

סוס ופרש מבדיל על רקע תבניתם | שנות העשרים | מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

לסוסים בצעצועים ישנם שלושה מופעים עיקריים: צעצועי גרירה, סוסי עץ (Hobby-horse) וסוסי נדנדה (Rocking horse). שלושת צורות הצעצוע הללו שונות מעט בעיניי מצעצועי חיות אחרים.

צעצועי גרירה היו קיימים וקיימים עד היום בדמויות של חיות שונות, בשונה מחיות אחרות הסוס כצעצוע גרירה יופיע לרוב לא בצורתו הפראית אלא מוכן לרכיבה- עם רתמות ואוכף ובמקרים מסוימים עם רוכב (קבוע או ניתן להסרה) או כרכרה. השילוב של ציוד הרכיבה בדימוי, במקרים רבים כבר בתבנית הצעצוע כאילו היה הציוד חלק אורגני מגוף הסוס, מדגיש את העובדה שצעצועי הסוסים היו דימוי של כלי תחבורה ולא דימוי של חיית פרא.

צעצוע מהאימפריה הרומית ומשנות השישים של המאה העשרים. בשני המקרים ריתמות ורסן הסוס נלקחו בחשבון כבר בשלב יצירת התבנית, כך שמדובר כחלק מהדימוי השלם ולא כתוספת גרפית או חלק ניתן להסרה.

הגלגלים המאפשרים לצעצועי הסוס השונים את תנועתם זרים מאד לדימוי. בין הגישות השונות להטמעתם בצעצוע אפשר למצוא דימוי חוזר לאורך ההיסטוריה של סוס “רכוב” על פלטפורמה עם גלגלים. הדימוי החדש שנוצר הוא סוס סטטי על פלטפורמה ניידת- מה שמדגיש את היותו של הסוס “אייקון” המסמל תנועה- במקרה זה כמעט באופן סמלי או קישוטי על גבי משטח נע.

מימין סוס צעצוע מהתקופה הגיאומטרית ביוון ומשמאל צעצוע מהמאה ה19. התנועה של הצעצוע מבוססת על פלטפורמה ניידת עליה מותקן הסוס.

בשני המקרים הנוספים- סוסי העץ וסוס הנדנדה הבידול בולט עוד יותר. כבר משמותיהם ניתן להבין שצורות משחק אלו ייעודיות לדימוי הסוס וגם אם ניתן למצוא לעיתים רחוקות דימויים שונים, ברירת המחדל בצעצוע זה היא סוס.

סוסי העץ הם צורת צעצוע עתיקה ביותר, הפשטות שלה- מקל עם דימוי ראש סוס בקצה הפכה אותה לנפוצה ופופולרית בתקופות עתיקות. המשחק נובע מעצם תנוחת הרכיבה על אובייקט מופשט כמעט לחלוטין וכל ה”הפעלה” מתבצעת על ידי הרוכב. תנוחת הרכיבה היא כל כך אייקונית וטבעית לילדים החיים בסביבה בה יש סוסים שמספיק חפץ כל כך פשוט לייצור של פנטזיה כל כך חיה ומורכבת.

ימין: פרט מתוך הציור "משחקי ילדים" של פיטר ברויגל | 1560
שמאל: תחריט עץ | 1542 מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

א.ה. גומבריך, אחד מחוקרי האמנות החשובים במאה העשרים משתמש ביכולת הזו של האדם לדמיין את סוס העץ מתוך דימוי מופשט במאמרו העוסק בדימויים פיגורטיביים בתודעה ובאמנות חזותית. (“סוס העץ, או שורשי הצורה האומנותית” ( “Meditations on a Hobby Horse or the Roots of Artistic Form”) א.ה גומבריך, 1963)

סוסי הנדנדה הם צעצועים מאוחרים יותר מאשר סוסי העץ ומקורם ככל הנראה במאה ה17.
למעשה מדובר בנדנדה ביתית, אשר בשונה מכיסא נדנדה למשל, הישיבה עליה היא בתנוחת רכיבה. במקרה זה הדימוי נובע מתוך הקונוטציה של תנוחת הרכיבה כאשר הפונקציה המשחקית העיקרית היא ככל הנראה הנדנוד עצמו.

ויטרינת סוסי נדנדה וצעצועים מתנדנדים במוזיאון הילדות בלונדון

הדימוי של סוס הנדנדה שימש גם כשיטה ליצור את תנועת הדהירה בצעצועים קטנים שאינם מיועדים לרכיבה כמו בצעצוע הזה משנת 1915 מגרמניה בו מתואר רוכב בוגר על סוס מירוץ ולא אדם על סוס נדנדה

בין סוסי העץ לסוסי הנדנדה קיימת צורת משחק נוספת בדמות הסוס- “Barrel horse”- גוף גלילי עם ראש סוס, לפעמים ארבע רגליים ועם גלגלים.

מוזיאון הילדות בלונדון

משלושת צורות הצעצוע הללו ניתן ללמוד על התשוקה של האדם לעוצמה ולמהירות שמאפשר הסוס. נראה שהרצון לנוע מהר הוא כל כך בסיסי עד שנוצר דימוי אוניברסלי של רכיבה אשר התגשם בדמות משחק וצעצוע. ומלבד הפנטזיה- לסוסים בתקופות השונות היה תפקיד חיוני בתרבות, הם היו מכריעים מלחמות, איפשרו תנועה והעברת מסעות וכמו המכונית כיום, איפשרו לבעליהן חופש תנועה ותעסוקה. שילוב תכונות אלו הפך את הסוסים לאייקון ולסמל סטטוס בכל תרבות בה לקחו חלק.

צעצועי "אצילים גרמניים" מתחילת המאה העשרים- הסוס והרוכב כדימוי שלם אחד

הדימוי המאוחד: סוס ורוכב

מלבד הצעצועים בהם חלקיו התחבורתיים של הסוס (רתמות, אוכף וכו’) הם חלק מהסוס,  קיימים צעצועים רבים של הדימוי השלם “פרש” ללא יכולת להפריד את הדימוי לרכיביו, או צעצועי סוסים בהם ייעודיות הסוס לרכיבה באה לידי ביטוי בצורת הסוס או הפרש באופן מובהק המשפיע על עיצוב הדימוי ובכך הופכים הסוס והרוכב לסט המבוסס על מחבר.

פרש משנת 1905 ומכונית מירוץ משנת 2000
בשני המקרים הרוכב או הנהג הוא חלק בלתי נפרד מהדימוי

סוס ורוכבו צעצוע של פרדיננד אנדרי משנת 1920 הליצן הרכוב על הסוס מעוצב עם רגליים דקיקות וביניהן רווח התואם את רחב הסוס

הסוסים של הפליימוביל משנות השבעים עוצבו במבנה צר במיוחד שאיפשר לדמויות הקשיחות לרכב עליהם ללא צורך בפישוק רגליים. האוכף מתוכנן כמחבר לרגליים ובחיבור נשמע צליל נקישה

המגרעת האייקונית בגבם של סוסי הלגו משנות השמונים נועדה לאפשר לאנשים הקטנים "לרכב" על הסוס

עד סוף המאה התשע עשרה, הסוסים היו אמצעי התחבורה היבשתי והעירוני העיקרי, ולמעשה הערים תוכננו לתנועת סוסים. בכנס תכנון עירוני שהתקיים בשנת 1898 בניו יורק עסקו המתכננים בעיקר בשאלה העיקרית שהטרידה בזמנו את כל מתכנני הערים: כיצד להתמודד עם כמויות צואת הסוסים האדירות אשר נערמות ברחובות.  

החל מהמחצית השנייה של המאה התשע עשרה, בעקבות המצאת מנוע הבעירה הפנימית נוצרו במקביל סוגים שונים של רכבים ממונעים אשר הלכו ונהיו פופולריים וזולים ככל שהתקדמו הממציאים ושיפרו אותם. בתחילת המאה העשרים עם יצירת קווי הייצור התעשייתיים הראשונים של רנסום אולדס ואחריו של הנרי פורד, תפסה הפופלריות של המכונית תאוצה ועם השנים החליפה לחלוטין את תפקידיו השונים של הסוס.

אבל נראה כי המכונית החליפה את הסוס לא רק בתפקידו הפרקטי בחיי האדם- אלא גם בתפקיד  התרבותי.

לילדים בתרבויות הרכובות היווה הסוס שאיפה לבגרות ולעצמאות. כמו מכונית, סימל הסוס עוצמה וסטטוס. סוגי סוסים שונים, בדומה לחברות רכב, נחשבו יותר מאחרים. ככלי תחבורה זכה הסוס לשריונות מיגונים וקישוטים אשר הפכו אותו לעמיד יותר או ססגוני יותר. מלבד את רוכבו נשא הסוס מסר תרבותי וזכה ל”עיצובים” שונים בשימושיו השונים, ממש כמו כלי תחבורה.

סוס צעצוע מיוון מהתקופה הגיאומטרית אל מול מכונית צעצוע משנת 1985
כל אחד מעוטר ברוח התקופה שלו

מיד עם הופעתן של המכוניות הראשונות הופיעו גם הצעצועים המייצגים אותם ומפתיע כמה מהר לאחר הופעתה הפכה לאחד הדימוייים הפופלריים ביותר לצעצוע בקרב בנים. בדומה לסוס- המכונית תפסה מקום של כבוד בעולם הפנטזיות של הילדים וכמו צעצועי סוסים- היא הופיעה בשתי צורות המשחק: מכוניות צעצוע מיניאטוריות למשיכה, דחיפה והפעלה מכאנית(בדומה לצעצועי סוסים)  ומכוניות גדולות לנהיגה (בדומה לסוס העץ וסוס הנדנדה). בתחילת המאה ה20 יצרו מפעלי צעצועי הפח בגרמניה צעצועי מכוניות רבים.

צעצוע משנת 1903 של פול לימן

בשנות החמישים צעצועי הפח העדינים והאהובים פינו את מקומם לצעצועי הפלסטיק. הפלסטיק, הזול והמדויק, איפשר לייצר צעצועי מכוניות נאמנים לדגמים מקוריים בעלויות זולות יחסית והנאמנות למקור הפכה לנושא קריטי בעיניי הילדים, אשר ידעו בדיוק באיזה דגם של איזו חברה הם רוצים לשחק.

מכונית פלסטיק מוזהבת של חברת הוט ווילס | 2015

במקביל לצעצועים המיניאטוריים שיכלו לשמש למשחק של נהיגה פרועה, תאונות דרכים או מרוצי מכוניות, התפתחו מכוניות הפדאלים- מכונית פדאלים בדומה לתלת אופן, היא למעשה אופניים מרובי גלגלים, מה שמעניין הוא שבמהלך המאה ה20 ובעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה- הלכו והתרבו מכוניות הפדאלים אשר ניסו להידמות לדגמי מכוניות אמיתיים. בדומה לסוסי הנדנדה- מכונית פדלים או מכונית רכיבה (“בימבה”) יכלה להיראות בכל צורה, אך נראה שהפנטזיה לנהוג ולשלוט ברכב (כמו בזמנו הפנטזיה לדהור) היא כל כך עוצמתית שהדימוי הנפוץ שהתקבע לצעצועים אלו הוא של מכוניות, ובמהלך המאה ה20, של מכוניות מדגמים ספציפיים.

מימין "בימבות" בחנות צעצועים בשנת 2016- האובייקט הרכוב בעל ארבעת הגלגלים משאיר סממנים של כלי תחבורה גם כאשר יכל לכאורה להיות גוף מופשט לחלוטין- ומשמש כנשא של נרטיב מתחלף מהתרבות הפופולרית

ניתן לראות שלאורך ההיסטוריה היו לצעצועי הסוס תפקידים ייחודיים במשחק אשר בידלו אותם משאר צעצועי החיות. מהשימושים והעיצובים ההיסטוריים, בהם ציוד הרכיבה הוא חלק מהסוס או לחילופין, עיצוב הסוס מבוסס על יכולתו לשאת רוכב ניתן להסכים כי במקרים רבים צעצוע בדמות סוס הוא צעצוע של כלי תחבורה. כניסת המכוניות לתרבות יצרה דימוי חדש שהחליף במידה רבה את סוס הרכיבה, אך הבדל עקרוני אחד גרם לדימוי החדש להיות “מתאים” יותר לעולם הצעצועים-  הדרך הנפוצה באלפי השנים האחרונות ליצור תנועה בצעצוע היא שימוש בגלגל, הגלגל, אשר אינו קיים בטבע, זר לדימוי הסוס ו”מסגיר” את הצעצועיות שלו. מבחינה זו, צעצוע של מכונית כנקודת מוצא, נאמן יותר למקור לעומת צעצועי סוסים, בהם התנועה המכאנית מתחרה בדימוי האורגני באופן שיצר לאורך ההיסטוריה פתרונות ופרשנויות רבים להפשטת דימוי הסוס לכדי צעצוע.

בוקר רכוב על סוס | 1935 | גרמניה

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 הרכבה סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס |1974| הזרקת פלסטיק | גרמניה.

Lego Horse

Horse| 1974 | Plastic molding | Germany.

הסוסים היו החיות הראשונות שיצרו לגו (מלבד סטים של חיות להרכבה).
הם יוצרו לסטים של טירות מימי הביניים ועם השנים נוספו להם אביזרים שונים.
שני דגמי הסוסים הראשונים היו השחור והלבן, כיום יש גם סוסי לגו חומים.

מלבד הדפנות השטוחות אשר מגבילות את רוחב הסוס לפורמט המלבני של לגו, מאפיין נוסף של הסוסים הוא השקע בגב ובו שני פינים אשר מאפשרים לאיש לגו לעמוד על גב הסוס כביכול בתנוחת רכיבה.

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

פרשים

פרשים

סוס חיילים רכובים| 1903 | עץ צבוע | גרמניה | אוגוסט גיגנברגר
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A set of soldiers on horses | 1903| Wood and paint | Germany | August Geigenberger
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 סוס עץ

סוס ורוכבו

סוס ורוכבו

סוס ורוכב בחלקים נפרדים| 1920-1924 | עץ צבוע | גרמניה | פרדיננד אנדרי
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

A horse and a rider in two different parts | 1920-1924| Wood and paint | Germany | Ferdinand Andri
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
דמות בעל חיים הודו המאה ה20 מוזיקלי מתכת נייר ציפור צעצוע מכאני

צפצפת פח

צפצפת פח

ציפור שיר |יוצר במקור בשנות ה30 | כבישת פח, נייר וצפצפה| Tin Treasures |הודו.

Partridge

Partridge | Originally 1930’s | Tin toy, Paper and whistle | Tin Treasures | India.

הציפור עשויה חלקים שטוחים יחסית בכבישת פח, המנגנון המכאני המבוסס על הקפיציות של הפח מופעל בלחיצה וגורם לציפור לפרוס את כנפיה. תחת הכנפיים נמצא “אקורדיאון” נייר המתמלא באוויר. תנועת האוויר מפעילה צפצפה קטנה על אחת מכנפי הציפור.

Categories
מוזיקלי

רעשנים

רעשנים הם בין צורות הצעצועים העתיקות ביותר שקיימות. ניתן למצוא רעשני צעצוע בכל יבשת וכמעט בכל תרבות. אחד הקשיים בקביעת מקורם היא העובדה שרעשנים, כמו כלי נגינה אחרים, היו נפוצים גם בשימוש פולחני, ולכן ארכאולוגים לא ממהרים לקבוע בנוגע לרעשנים כי הם צעצועים.

הרעשנים שייכים למשפחת האידיופונים- כלי נגינה שהצליל שלהם מופק באמצעות הרעדת הכלי עצמו (לעומת הרעדה על ידי מיתר או ממברנה). המשפחה הזו, הכוללת בין השאר גם את הפעמונים, היא קרוב לודאי העתיקה במשפחות כלי הנגינה ומאופיינת בקלות הפעלה- נקישה או ניענוע יוצרים בקלות אפקט קולי. מסיבה זו מתאימים כלים אלו לשילוב בעולם הצעצועים.

מאפיין נוסף שגרם לרעשנים להיות צעצוע פופולרי כל כך הוא הפשטות היחסית שביצירתם. רעשנים רבים מבוססים על עקרון של מיכל חלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו או לחלופין אלמנטים קשיחים התלויים זה לצד זה,  מה שמאפשר ליצור בקלות יחסית רעשנים מחומרים שונים.

אוסף רעשני תינוקות מתקופות שונות בתערוכת צעצועים מוזיקליים במוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה. צילום: שלומי איגר

הפער בין פשטות המבנה וקלות ההפעלה לבין האפקט שיוצר הרעשן הוא המפתח להבנת הצלחתו הבלתי פוסקת כצעצוע לתינוקות באלפי השנים האחרונות ובימינו.

לעומת אותה פשטות- האפקט של הרעשן הוא גדול- הצלילים השונים שיוצרים רעשנים מושכים את תשומת ליבם של התינוקות ובשימוש נכון, לרעש המונוטוני יש אפקט מרגיע. קלות ההפעלה מאפשרת להורים להפיק צלילים מרגיעים בקלות יחסית ובהמשך, לתינוקות קטנים להפיק צלילים בעצמם. לחיבור הטבעי שמתקיים ברעשן בין תנועה לצליל יש ערך רב בפיתוח קורדינציה ובהמשך, הפעלת הרעשן על ידי התינוק מפתחת כישורים מוטוריים.

רעשני הצעצוע הנפוצים ביותר הם אלו המבוססים על עקרון של מיכל החלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו. אחד הרעשנים הנפוצים מסוג זה הוא המרקאס שמקורו באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית.

זוג מראקס עשויים מדלעת בעיטורים פרואניים
צילום: קלימבה
http://www.kalimba.co.il/

המרקאס הלטיניים עשויים במקור מדלעת אשר צורתה הטבעית משרתת היטב את הפונקציות- האיזור ה”שמן” והכדורי משמש מיכל ותיבת תהודה לזרעים היבשים, והצוואר הארוך משמש כידית אחיזה נוחה. לדלועים שצורתם כדורית יותר ומחוסרי צוואר נהוג להוסיף מקל עץ. מלבד המרקאס קיימים המון רעשנים הבנויים ממיכל חלול וידית ועשויים מחומרים שונים- חרס, מתכות שונות, עץ, עור ופלסטיק כאשר לכל אחד צליל ייחודי הנובע מהחומר ממנו עשוי. 

המבנה הפשוט של ידית האוחזת בכדור חלול היה נפוץ מאד בתקופת הרנסאנס, בה רעשני תינוקות היו עשויים מעופרת ובדיל. הפופולריות של הצורה הבסיסית “ידית-כדור” כצעצוע לתינוקות הפכה את הדימוי הזה לאייקון המסמל ינקות והצורה הבסיסית לא השתנתה למעשה עד היום.

רעשני תינוקות במבנה "כדור-ידית" אופייני, מתוך קטלוג של חברת "ריצארד באוור", גרמניה, תחילת המאה העשרים
מתוך תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

רעשנים, כמו צעצועים מוזיקליים אחרים, שייכים למשפחת הצעצועים המופשטים- אלו שהאפקט ה’צעצועי’ שלהם נובע מפונקציה מסויימת ולא מתוך דימוי. בהקשר זה תמיד מעניין לראות את הגישות השונות בין התקופות והתרבויות בתחום שבין המופשט לפיגורטיבי.

רעשנים ממשפחת המרקאס מבוססים על עקרון כל כך פשוט שמאפשר למעשה לכל צורה נפחית לשמש כרעשן. כמו הדלועים מאמריקה גם צילינדרים ומבנים כדוריים מיוון העתיקה וממקומות אחרים בלבנט הם צעצועים מופשטים, גם כאשר יש עליהם דימוי מסויים הוא מופיע כאלמנט גרפי דקורטיבי על גבי הצורה הבסיסית.

לעומתם ניתן למצוא רעשנים פיגורטיביים בהם מיכל הרעשן משמש בסיס לצורה מסויימת, לפעמים באופן סמלי- תוספת קטנה שהופכת את צורת המיכל הבסיסי לדימוי חדש ולפעמים באופן שמשתלט על המיכל ומטשטש את תפקידו המקורי. אחד הדימויים נפוצים לרעשנים הוא דמות אנושית, ניתן למצוא רעשנים עם דימויים אנושיים מתקופות שונות כאשר חומר הגלם, הטכניקה והארגונומיה באים לידי ביטוי בהפשטת הדימוי.

בובות מוזקליות- רעשני צעצוע מתחילת המאה העשרים בהם דימוי הדמות השתלט כמעט לחלוטין על צורת הרעשן. מתוך קטלוג החברה הגרמנית
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

טכנולוגיות ייצור מסוימות כמו חימר, פלסטיק וצורות עיבוד מסוימות של מתכת, יוצרות ממילא גופים חלולים כך שהמרחק ביניהם לבין היותם רעשן הוא רק הוספת אלמנטים חופשיים בתוכם. במקרים אלו נותרים רעשנים כתוצר לוואי ולא כפונקציה מרכזית בצעצוע.

רעשן בדמות חזיר | 600-480 לפנה"ס| המוזיאון לאמנות קיקלדית | אתונה, יוון
צילום: ויקיפדיה, נחלת הכלל

כמו בכל עולם הצעצועים, דימויי בעלי חיים נפוצים ביותר לרעשנים פיגורטיביים. הרעשנים הפיגורטיביים המעניינים הם אלו שבהם הדימוי תואם את הפונקציה- למשל באופן שמדגיש את המיכל או יוצר ידית אחיזה נוחה.

רעשן בדמות ציפור| בערך 0 לספירה | חרס | פרו
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה
צילום: שלומי איגר

רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג
צילום: שלומי איגר

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר

עם כניסת תעשיית הפלסטיק החל שימוש ברעשנים שקופים או כאלו עם חלוניות. הדבר הוסיף למשפחת המראקס אפקט חדש של תנועת האלמנטים המרעישים בתוך הרעשן.

רעשן מראקס | שנת 2005| פלסטיק| חלילית | מיוצר בישראל
צילום: שלומי איגר

רעשנים הם דוגמה לצעצוע מזוקק, אשר ההנאה הבסיסית במשחק בו היא חושית ואינה תלויה במשחק, סיפור, דימוי או כל דבר אחר תלוי תרבות. כצעצוע “יסוד” ניתן לומר שהרעשנים לא השתנו כלל במהלך אלפי השנים האחרונות. לאור הזהות הפונקציונלית הזו, בחינה והשוואה של רעשנים מתקופות ותרבויות שונות יכולה ללמד המון על ההבדלים הטכנולוגיים והתרבותיים בין התרבויות בהן עוצבו.

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 יפן מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן

Rattle

Frog shaped Maracas Shaker | 1980 | Plastic | Bambina | Japan

Categories
המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן מראקס | שנת 2005 | פלסטיק | חברת “חלילית” | מיוצר בישראל

Rattle

Maracas Shaker | 2005 | Plastic | Halilit | Made in Israel

Categories
דמות בעל חיים המאה ה20 מוזיקלי פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן פלסטיק

רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג

Rattle

Rattle in a shape of a Giraffe | 60’s or 70’s | Painted plastic | Made in Hong Kong

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem

Categories
המאה ה20 ישראל לבנט מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | המאה העשרים | עץ חרוט וצבע | ישראל
מוזיאון ישראל, ירושלים

Rattle

Noise Maker | 20ts century| Wood and Paint| Israel
Israel museum, Jerusalem

Categories
גרמניה דמות בעל חיים המאה ה20 עץ פיל

פיל

פיל

צעצוע גרירה| 1972 | עץ וסקאי | גרמניה | חברת HABA
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

Pulling toy | 1972| Wood | Germany | HABA
Nuremberg toy museum, Germany

Categories
דמות בעל חיים דנמרק המאה ה20 הרכבה סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס פלסטיק

סוס |1984| הזרקת פלסטיק והדפסת צבע | דנמרק.

Lego Horse

Horse| 1984 | Plastic molding and print | Denemark.

הסוסים היו החיות הראשונות שיצרו לגו (מלבד סטים של חיות להרכבה).
הם יוצרו לסטים של טירות מימי הביניים ועם השנים נוספו להם אביזרים שונים.
שני דגמי הסוסים הראשונים היו השחור והלבן, כיום יש גם סוסי לגו חומים.

מלבד הדפנות השטוחות אשר מגבילות את רוחב הסוס לפורמט המלבני של לגו, מאפיין נוסף של הסוסים הוא השקע בגב ובו שני פינים אשר מאפשרים לאיש לגו לעמוד על גב הסוס כביכול בתנוחת רכיבה.

Categories
גרמניה המאה ה20 הרכבה כלי רכב מטוס נייר עץ

מיניאטורת הרכבה

מיניאטורת הרכבה

צעצועים מיניאטוריים להרכבה | 1910-1940 | עץ ונייר | גרמניה
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Rattle

Miniature construction set | 1910-1940 | Wood and Paper | Germany
Nuremberg toy museum, Germany

הצעצועים המיניאטוריים, המוצגים בויטרינה במוזיאון הצעצועים בנירנברג הם חלק קטן מתעשיית צעצועי העץ המפותחת של הכפר “סייפן” באיזור הרי ארזגבירג בגבול גרמניה וצ’כיה.

במהלך 400 השנים האחרונות התפתחו תעשיות ובתי מלאכה רבים באיזור אשר התמחו בייצור צעצועים שונים מעץ ומנייר. התעשייות המסורתיות עברו מדור לדור וחלקן קיימות עד היום, למשל תעשיית קישוטי עץ חג המולד המסורתית והמוכרת.

Categories
גרמניה דמות אדם מוזיקלי עץ

רעשן עץ

רעשן עץ

רעשן | שנות השבעים | עץ חרוט וצבע | גרמניה
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

Rattle | 1970’s| Wood and Paint| Germany
Musical toys exhibition, Nuremberg toy museum, Germany

Categories
אמריקה הדרומית דמות אדם חרס מוזיקלי

רעשן חרס

רעשן חרס

רעשן | בערך 0 לספירה | חרס | מקסיקו
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

Rattle | Approx 0| Clay |  Mexico
Musical toys exhibition, Nuremberg toy museum, Germany

Categories
אמריקה הדרומית דמות בעל חיים חרס מוזיקלי ציפור

רעשן חרס

רעשן חרס

רעשן | בערך 0 לספירה | חרס | פרו
תערוכת צעצועים מוזיקליים, מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה

Rattle

Rattle | Approx 0| Clay |  Peru
Musical toys exhibition, Nuremberg toy museum, Germany

Categories
E. P Lehmann צעצוע מכאני

ממציא: פול לימן

לימן נולד בברלין בשנת 1856. הוא היה ממציא מטבעו ואת הפטנט הראשון שלו רשם בגיל 25.
בשנת 1881 הקים ברנדנבורג את החברה שלו שעסקה בהמצאה פיתוח וייצור של צעצועים מכאניים.

בסוף המאה ה19 הייתה פריחה של תעשיית צעצועי פח עם מנגנונים מכאניים, הצעצועים האלו סימנו את כניסתה של הטכנולוגיה המודרנית לעולם הצעצועים ונחשבו לחוד החנית של החדשנות והקידמה בתחום.

רכב דמיוני "זיג זג"| גרמניה |1910
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

מבחינה טכנולוגית, הצעצועים, העשויים בכבישת פח מודפס המשולבת לעיתים בחומרים מעולם הטקסטיל כמו חוטים ובדים, הופעלו על ידי מנגנונים מכאניים המבוססים על קפיצים איכותיים ביותר העשויים ממתכת בסטנדרט גבוה המשמשת גם לייצור מיתרי פסנתר.

לימן לא הסתפק בחדשנות הטכנולוגית והאיכות הגבוהה של הצעצועים ודאג להשאר חדשני ומעודכן גם ברמת התוכן- כאשר יצא הרכב הממונע הראשון- לימן יצא עם צעצוע של מכונית, כשהופיע המטוס הראשון- הוא יצא עם מטוס וכך ייצגו הצעצועים שלו את החדשנות הטכנולוגית הכללית אשר אפיינה את התקופה.

פילוטו | גרמניה | 1929
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

מכוניות מירוץ| גרמניה | שנות השלושים
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

מאפיין נוסף של הצעצועים של לימן אשר גרם להם לבלוט בנוף היה ההומור. הרבה מהצעצועים שהמציא תיארו סיטואציות מגוחכות או מפתיעות ועיצוב הדמויות היה מוחצן וקריקטוריסטי. חלק מהצעצועים נראים כמו הבאה למציאות של סצנות מתוך סרטי אנימציה. ההומור, בשילוב עם הדמויות האוריינטליות כמו הודים או סינים בצורה קריקטוריסטית, עשוי להראות היום כגזענות.

דמויות סיניות בצעצוע "מנדרין"| גרמניה | שנים שונות
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

סביבונים ויויואים| גרמניה | שנים שונות
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

סוריאליזם- תרנגול מוביל ארנב| גרמניה | 1895
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

לימן נפטר בשנת 34 והחברה עברה לבעלותו של יוהן ריכטר.
לאחר המלחמה נותרה החברה תחת השלטון הקומוניסטי והתכנים שייצרה הוכרזו על ידי הממשל כבילתי הולמים. מסיבה זו נאלץ ריכטר בשנת 1945 לעבור מרנדנבורג לעיר נירנברג, בה הקים את החברה מחדש.
במוזיאון הצעצועים בנירנברג נעשית הבחנה ברורה בין שתי התקופות והתצוגה מחולקת לשתי תצוגות- עד שנת 45 ואחריה.

רקדנית מכאנית| גרמניה | 1895
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

במהלך שנות החמישים החל הפלסטיק להשתלב בתעשיית הצעצועים, חומר הגלם הזול ותהליך הייצור המהיר יצרו אלטרנטיבה אטרקטיבית לצעצועי הפח וגם החברה של לימן החלה לשלב פלסטיק בצעצועים אשר החליף לאט לאט את הפח לחלוטין.

הקוף תום| גרמניה | 1885
מוזיאון הצעצועים, נירנברג, גרמניה

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

גנום

גנום

סדרה של מכוניות מירוץ |שנות השלושים| כבישת פח | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Gnom

Racing cars |  the 1930s | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

סדרת מכוניות מירוץ, מעוצבות בהשראת מכוניות המירוץ של שנות השלושים.
הסדרה המשיכה להיות מיוצרת גם לאחר שנות הארבעים בחברה החדשה שהוקמה במקום זו של לימן תוך שילוב רכיבי פלסטיק.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

זיג זג

זיג זג

זוג אנשים מפעילים רכב דמיוני |יוצר בין השנים 1910-1945| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Zig Zag

Two men driving an imaginary vehicle | 1910-1945 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

הרכב הדמיוני נוסע תוך כדי נידנוד אקרעי ומכאן שמו.
זוג ה”מפעילים” נראים כאילו הם עובדים יחדיו להפעיל את הרכב.

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה20 כלי רכב מטוס מתכת צעצוע מכאני

פילוטו

פילוטו

מטוס עם פרופלור וגלגל רולטה |יוצר בין השנים 1929-1941| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

A  plane with a spinning prop and roulette wheel | 1903-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

המטוס פילוטו הוא הצעצוע הראשון של לימן שפועל עם מנוע תאוצה. מהצעצוע הנדיר הזה יוצרו רק 1200 יחידות.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

“טו-טו”

“טו-טו”

אדם נוהג ברכב ותוקע בשופר |יוצר בין השנים 1903-1935| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

A  man driving a car and blows the horn | 1903-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

במנגנון של הצעצוע היתה משולבת צפצפת נייר שיצרה צפצוף בזמן הנסיעה (ומכאן שמו) הדימוי של הנהג התוקע בשופר תמך בצליל הצפירה.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות אדם המאה ה20 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

מנדרין

מנדרין

משרתים נושאים אדם ישוב בתיבה |יוצר בין השנים 1905-1941| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

Mandarine

Two men carry another man seated in a box | 1905-1941 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

מנדרין הוא אחד מהצעצועים ה”אויינטליים” אשר אפיינו את לימן.
הקסם בצעצוע הזה הוא האשליה שנוצרת כאילו שתי הדמויות סוחבות את התיבה והולכות, כאשר בפועל, התיבה נוסעת על גלגלים נסתרים ותנועתה יוצרת בדמויות תנועת רגליים.

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה19 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

תרנגול וארנב

תרנגול וארנב

תרנגול גורר עגלה ועליה ארנב |יוצר בין השנים 1895-1945| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

A rooster pulls the cart with rabbit on it | 1929-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

Categories
E. P Lehmann גרמניה המאה ה19 כלי רכב מתכת צעצוע מכאני

לימוזינות

לימוזינות

מכוניות “לימוזינה” עם נהג |יוצר בין השנים 1929-1935| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

“Limousine” cars with drivers | 1929-1935 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

Categories
E. P Lehmann גרמניה דמות בעל חיים המאה ה19 מתכת צעצוע מכאני

תום- הקוף המטפס

תום- הקוף המטפס

קוף |יוצר בין השנים 1885-1945| כבישת פח ומנגנון מכאני | גרמניה.
מוזיאון הצעצועים בנירנברג, גרמניה.

“Tom” Climbing Monkey

Monkey | 1885-1945 | Tin toy | Germany.
Nuremberg Toy Museum, Germany.

לצורך הפעלת הצעצוע היה צריך למתוח את החבל תוך דריכה עם הרגל על הקצה התחתון ומשיכה עם היד של הקצה העליון. כאשר החבל היה מתוח- “תום” הקוף היה מטפס לאורכו.

Categories
זכוכית

אוסף: מוזיאון הילדות, לונדון

מוזיאון הילדות, כפי שניתן להבין משמו, אינו מוזיאון צעצועים בהגדרתו.

המוזיאון הממוקם בבטנל גרין בלונדון בתוך בניין ויקטוריאני משנת 1872 היה במקור מוזיאון למדעים ואמנות ולמעשה הפך ל”מוזיאון הילדות” רק כמאה שנים מאוחר יותר- בשנת 1974. בשנה זו, תחת ניהולו של רוי סטרונג הוחלט למקד את נושא המוזיאון ל”היסטוריה והתרבות של הילדות” באותה תקופה היה במוזיאון אוסף צעצועים קטן, כל המוצגים אשר אינם רלוונטיים לנושא הילדות הועברו לאוספים אחרים של V&A ומוצגים רלוונטיים מתוך האוספים השונים כמו פרטי אופנה וריהוט של ילדים צורפו לאוסף זה.

ויטרינת סוסי עץ וצעצועים מתנדנדים
צילום: שלומי איגר

מלבד צעצועים מוצגים באוסף הענק רהיטים, בגדים, אביזרי לימוד, ציוד רפואי ועוד חפצים רבים המתארים ומייצגים את הילדות כתופעה תרבותית והיסטורית כפי שנתפסה והשתנתה במהלך 300 השנים האחרונות.

ייחודיות תופעת הילדות מורגשת דרך החפצים הייעודיים אשר נוצרו בשביל ילדים או על ידי ילדים בין השאר בסיטואציות קיצוניות כגון מלחמות, מחלות, עוני וכו. מלבד חפצים, מוצגים במוזיאון גם תיעודים היסטוריים של הילדות כמו צילומים או ציורים המתארים ילדים בסיטואציות יומיומיות כמו משחק או לימוד.

כצפוי ממוזיאון בריטי, אחד הדגשים הבולטים בתצוגה הוא ההשפעה התרבותית העצומה אשר היתה למהפכה התעשייתית על תחום ה”ילדות” כמו גם על שאר תחומי החיים.

מתוך אוסף בתי הבובות הענק
צילום: שלומי איגר

באופן טבעי, מוזיאון העוסק בילדות מכיל אוסף מכובד של צעצועים. האוצרות הייחודית והמעניינת של המוזיאון מאפשרת הסתכלות שונה מעט על התחום- הנטיה של המוזיאון להאדרת עולם התעשיה והמהפכה התעשייתית יוצרת קישורים ותצוגות מעניינות של צעצועים בשונה מהתצוגות ה”קלאסיות” במוזיאונים מסוג זה אשר לרוב מבוססות כרונולוגיה או נושא הצעצוע במוזיאון הילדות מוצגים הצעצועים לפי העקרונות המכאניים עליהם הם מבוססים (או נכון יותר עקרונות השימוש בהם) כמו “משיכה”, “דחיפה”, “נידנוד”, “סיבוב” וכו’. איזור אחר ומרתק בתצוגה מוקדש לתהליכי העיצוב והייצור של הצעצועים ושופך אור על התעשייה ומאפייניה הייחודיים.

חלקי תבנית ליציקת בובת פלסטיק בדמות תינוק, המאה העשרים
צילום: שלומי איגר

מתוך תצוגה העוסקת בצעצועים רובוטיים או בעלי מנוע
צילום: שלומי איגר

מתוך תצוגה העוסקת בדימויי רובוטים- בשונה מצעצועים רובוטיים
צילום: שלומי איגר

Categories
דמות בעל חיים

דינוזאורים

‘דינוזאורים’ הוא שם המתאר קבוצה עצומה של בעלי חיים שחיו ושלטו בעולם במשך כ155 מילון שנה (בני האדם לצורך ההשוואה קיימים כ190 אלף שנים.
כבר מגילוייהם הראשונים במהלך המאות ה18 וה 19 (וככל הנראה הרבה לפני) הקסימו מפלצות קדמוניות אלו והציתו את דמיונם של צעירים ומבוגרים ברחבי העולם ושלדיהם המשוחזרים הפכו לאטרקציות ממגנטות לקהל במוזיאונים בהם הוצגו.

רישום המתאר את הסדנה של בנג'מין ווטרהאוס ווטרס משנת 1852 בה בנה דגמי דינוזאורים בגודל טבעי לצורך תצוגה ב"קריסטל פלאס" בסידנהאם
מתוך "דינוזאורים" מאת ד"ר דייוויד ב' נורמן

“דינוזאורים מרתקים ילדים ומבוגרים כאחד, ומן הסתם ימשיכו לעשות זאת תמיד. אין פלא. רבים מהם היו יצורים מדהימים בגודלם, המשווים צביון מציאותי ומפחיד לאגדת הדרקון – המפלצת האימתנית המהלכת אימים על זכרוננו התת-מודע. בתקופת הילדות הדמיון חופשי מכל כבלים; הכללים הקובעים מה אמיתי ומה לא, מה אפשרי ומה לא, טרם נקבעו היטב בנפשנו. בעייני ילד, שלד של דינוזאור במוזיאון יכול להיות מחזה מפיל מורא כמעט כמו המפלצת האמית המהלכת אימים.” דיוויד נורמן, קיימברידג’, אנגליה, מאי 1991 מתוך הספר “דינוזאורים” מאת ד”ר דייוויד ב’ נורמן.

הדימוי העוצמתי, המחריד והקסום כאחד, הקסים קהלים גדולים של ילדים ובני נוער במוזיאונים ברחבי העולם והפך במהרה לנושא נפוץ ביותר בתרבות הפופולארית, משם-  עבר לעולם הצעצועים.

בשנות החמישים, עם התפשטותם של צעצועי הפלסטיק החלה חברת MARX TOYS לייצר את ליין הדינוזאורים שלה שלימים הפך לסדרת צעצועים אייקונית. בשנת 1955 הם יצאו עם הסדרה הראשונה שכללה 14 דמויות ובהמשך שינו את חלקן והוסיפו דינוזאורים נוספים לסדרה אשר המשיכה להיות מיוצרת עד שנות השמונים, בהן נסגרה החברה.

סדרת הדינוזאורים הראשונה של MARX
1955
צילום: Barry Jaeger
מתוך הבלוג: http://www.dinosaur-toys-collectors-guide.com/

הצעצועים של MARX היו עשויים בתבניות פשוטות והיו להם גרסאות שונות בצבעים שונים לרוב ירוקים- חומים אבל לפעמים הופיעו גם מהדורות מיוחדות, בגוונים כסופים למשל.

בשנת 1974 יצאה חברת INVICTA הבריטית עם סדרה של 23 דינוזאורים שנעשו בשיתוף פעולה עם מוזיאון הטבע הבריטי (British Museum of Natural History). הדינוזאורים של INVICTA היו עשויים מחומר מעט רך, דמוי גומי ועשויים כמונובלוק- צבועים בגוון אחד ואחיד.

INVICTA
בשיתוף מוזיאון הטבע הבריטי
1974
צילום: Barry Jaeger
מתוך הבלוג: http://www.dinosaur-toys-collectors-guide.com/

עם הזמן הלכו והשתכללו הדימויים וחברות כמו SAFARI LTD פיתחו טכניקות ליצירת דגמי חיות מיניאטוריים ריאליסטיים וביניהם כמובן גם סדרות של דינוזאורים. סדרת הדינוזאורים הראשונה של  SAFARI LTD יצאה בשנת 1988 גם היא בשיתוף עם מוזיאון טבע וקבעה רף חדש לרמת המורכבות והצביעה של דגמי הדינוזאורים, שהוסיפו להשתכלל מאז.

גורי דינוזאורים של חברת ספארי
1997
צילום: Barry Jaeger
מתוך הבלוג: http://www.dinosaur-toys-collectors-guide.com/

בראכיוזאורוס |יוצר בסין | שנות התשעים של המאה ה20
צילום: שלומי איגר

טריצרוטופס |יוצר בסין | שנות התשעים של המאה ה20
צילום: שלומי איגר

פיגורינות דינוזאורים | חברת פפו| צרפת | 2015 | בתצוגה ביריד הצעצועים בנירנברג
צילום: שלומי איגר

בגלל האופן שבו נמצאו, הוצגו לאורך השנים הדינוזאורים כשיחזורים של שלדים מאובנים, דימוי ‘שלד הדינוזאור’ התקבע כדימוי עצמאי ולא כענף של דימוי הדינוזאור. עצמאותו של דימוי השלד היוותה הזדמנות ליצירת מוצרים ‘שלדיים’ באופיים המתארים שלדי דינוזאורים (לעומת שלדי חיות אחרים אשר לא תמיד עובדים כדימוי בפני עצמם) וכך טכנולוגיות כמו חיתוך דיקט עץ לפאזל תלת מימדי אימצו את הדימוי הטבעי להן כל כך.
הטכניקה נהיתה מזוהה עם דימוי הדינוזאור וכיום ניתן למצוא פאזלים תלת מימדיים מיריעות שטוחות של דינוזאורים שלמים לא דווקא שלדים.

פאזל שלד טי-רקס | עץ צפצפה| סין | שנות התשעים של המאה העשרים
צילום: שלומי איגר

הדימוי האהוב והעוצמתי של הדינוזאור לא הוגבל לשימוש בהקשרים של שחזור החיה עצמה והמפלצת האימתנית מהפרה היסטוריה מצאה את דרכה לעולם הפנטזיה והדימויים של העתיד. במסגרת הסדרה “רובוטריקים” נוצרה סדרת דינוזאורים- רובוטיים שהפכה אהובה ופופולארית וקיבעה בתודעה את הדימוי של דינוזאור- מכונה.

גרימלוק | האסברו | 1985
צילום: שלומי איגר

הדימוי נשאר בתודעה ובתרבות והקשר בין מכונות הענק למפלצות לא אבד.

גם רעיון התחייה- הבאת היצור הפרה היסטורי לחיים קשר בינו ובין טכנולוגיות רובוטיות. בשנות התשעים, עם תחייתם של הדינוזאורים, בין השאר בזכות הסרט “פארק היורה” נפוצו בעולם תצוגות מוזיאליות של פסלים רובוטיים בדמויות דינוזאורים שכביכול קמו לתחייה. חברות הצעצועים מיהרו לייצר גרסאות משלהן לרעיון הזה שהתפצל לשני דימויים- דינוזאור ריאליסטי שקם לתחייה בזכות רובוטיקה או דינזאור-רובוט.

תצוגת צעצועי "רובו- דינוזאורים" באגף הפלאונטולוגיה במוזיאון טבע | לונדון
צילום: שלומי איגר

הרובוט- דינוזאור "זומר" של חברת "ספין מאסטר" |2014
צילום: ספין מאסטר

רובוט-דינוזאור להרכבה ותיכנות |2017
הוצג בביתן הטכנולוגיות החדשניות ביריד הצעצועים בנירנברג
TECH2PLAY

דימוי הדינוזאור התפצל, נשחק והומצא מחדש פעמים רבות. כיום ניתן למצוא אותו בעולם הצעצועים כמעט בכל הקשר- החל מיצורים פרוותיים עדינים וחמודים ועד למפלצות ברזל אכזריות ומרצחות. כאשר באמצע, נמצא תמיד הדימוי השואף לתאר את המציאות בדמות מיניאטורה של חיה.

קיט ליצירת דינוזאורים מקרטון וחומר דמוי פלסטלינה| 2015 | בתצוגה ביריד הצעצועים בנירנברג
צילום: שלומי איגר

דינוזאורים מתנפחים | פי וי סי| סין | 2015 | בתצוגה ביריד הצעצועים בנירנברג
צילום: שלומי איגר

טירנוזאורוס-רקס היפר ריאליסטי מסדרת פארק היורה| חברת האסברו | 2016
צילום: שלומי איגר

Bruni | Jamara | Germany | 2017
בעיצוב מצועצע ובקו האופייני לדמויות אנימציה
צילום: שלומי איגר

מתוך מסלול מירוצים למכוניות מיניאטוריות| חברת הוט ווילס | 2016
צילום: שלומי איגר

הצלחת דימוי הדינוזאור כצעצוע ובכלל כדימוי בתרבות הפופולרית נובעת משילוב של כמה מאפיינים חזקים מאד החוברים יחד בדימוי זה. קודם כל, הדינוזאור הוא חיה וחיות היו מאז ומעולם דימוי אהוב על בני אדם בכלל וילדים בפרט ובין הצעצועים העתיקים ביותר בנמצא ניתן לראות צעצועי חיות. מצד שני, הדינוזאור הוא חיה שלא נצפתה מעולם כי אדם, מה שמשייך אותה במידה מסויימת לעולם הפנטזיה, היצורים המיתולוגיים והמפלצות. העובדה שהדינוזאורים אינם קיימים ותיאוריהם מבוססים על השערות של חוקרים מאפשרת לתאר אותם במגוון דרכים, בשונה מחיות אחרות אשר מוכרות לנו, אין כיום דרך לדעת מה היה צבעם למשל של מיני הדינוזאורים השונים, האם עורם היה מכוסה בעיטורים ייחודיים וכו’ הדבר מאפשר לאמנים והמעצבים חופש אמנותי גדול בבואם לתאר את הדימוי ויותר ריבוי של גרסאות סגנוניות וצבעוניות של הדימוי כך שבאופן מעניין מדובר בדימוי ‘מדעי’ עם יכולת התעדכנות וריבוי גרסאות. המחקר המדעי סביב הדינוזאורים והעובדה שעדיין נוסף עליהם מידע חדש וגילויים עדכניים הופך את הנושא לעכשוי ורלוונטי וקושר את הדימוי גם לעולם הצעצועים המדעיים ובכל פונה גם לקהל הילדים הסקרנים שחלק מהצעצועים שלהם נאספים כחפצים המכילים מידע.
השילוב הייחודי הזה בין ביולוגיה, פנטזיה, אמנות ופרה היסטוריה הופכים את הדימוי של הדינוזאור לדימוי מושלם לצעצוע- היותו יצור דמיוני מצד אחד ומדעי מצד שני משייך אותו לפי דעתי דווקא לעולם הדימויים של המדע הבדיוני ומכאן גם כוחו- כפי שחללית למסע בין כוכבים, למשל, היא דימוי דמיוני בימינו אבל כאשר מדמיינים אותו, חלק מהעוצמה בפנטזיה היא הייתה מות העתידית שלה להתקיים, כך גם הדינוזאור, מצידו השני של הזמן, הוא מפלצת ענקית ומחרידה, שונה מכל חיה הקיימת היום ובשונה מיצורים מיתולוגיים- עוצמתה נובעת מהעובדה שהיא אכן הילכה על פני כדור הארץ.

מוזיאון הטבע בלונדון
צילום: שלומי איגר

With many thanks to Barry Jaeger and his great blog dinosaur-toys-collectors-guide.com

Categories
דמות בעל חיים

הוגה: מריה מונטסורי

מריה מונטסורי נולדה באיטליה ב31 באוגוסט 1870. היא היתה האשה הראשונה באיטליה שסיימה תואר ברפואה והוכרה כרופאה.

ההתמחות של מריה היתה ברפואת ילדים ופסיכיאטריה ואת השנים הראשונות של הקריירה שלה היא הקדישה לחקר החינוך, בדגש על הפרעות מנטליות והתנהגותיות של ילדים. היא עבדה במרפאה פסיכיאטרית באוניברסיטת רומא וטיפלה בילדים שנקראו בזמנו “רפי שכל”. מריה האמינה כי ה”ליקויים” של הילדים נובעים מבעיה פדגוגית ולא רפואית- והחלה לפתח תיאוריה לגבי היכולת לטפל בילדים בכלים פדגוגיים.

מריה מונטסורי | ויקיפדיה | נחלת הכלל

בשנת 1899 הפכה מריה למנהלת של בית ספר לילדים עם אוטיזם ופיגור שכלי, מה שאפשר לה לבחון את התיאוריה שלה ולפתח אותה לשיטה פדגוגית. עד להגעתה הילדים בבית הספר היו זוכים להתעלמות מהצוות החינוכי, אשר לא היה מדבר עם הילדים או מפעיל אותם.
מריה דרשה מהצוות להתייחס וכבד את הילדים ויצרה סביבה עשירה בגירויים והפעלות ופעילויות בעלות מטרות “יעילות”.

העקרונות שהנחו אותה היו עבודה אינדיווידואלית עם הילדים, תצפיות, ניתוח ההתנהגות שלהם והצרכים הייחודיים והתאמת הפעילות לילדים באופן אישי.

בשנת 1901 הגיעה מריה למסקנה כי השיטה שלה מתאימה גם לילדים רגילים והמשיכה ללמוד פסיכולוגיה חברתית ופילוסופיה. בשנת 1904 סיימה את לימודיה עם הסמכה כפרופסור לאנתרופולוגיה חברתית ובשנת 1907 ייסדה באיטליה את בית הילדים הראשון בעל אופי סוציאלי “קאזה דיי באמביני” אשר היה מעון עם חיי חברה ואווירה חינוכית.

מתוך כריכת חוברת- סט כלים דידקטיים לשיטת מונטסורי
ניו יורק | ארה"ב | 1913
© Victoria and Albert Museum, London

השיטה שלה החלה לקבל הכרה בעולם והיא החלה להרצות בארה”ב ולהקים מרכזים וכיתות בהן צפו אנשי חינוך ולמדו את השיטה אשר הפכה בשנת 1926 למוכרת רשמית כאשר הוקם בארה”ב “ארגון מונטסורי האמריקאי”.

מונטסורי ברחה ממשטרו של מוסוליני מפני שסירבה להפוך ילדים לחיילים היא עברה לספרד, עזבה אותה להולנד עקב מלחמת האזרחים הספרדית ואת הולנד עזבה ב1939. בזמן מלחמת העולם השנייה עברה מריה להודו שם העבירה את שיטתה לאלפי נשים וגברים והשיטה נפוצה במזרח עד היום.

משטח לגירוי חוש המישוש ולמידת המושגים חלק ומחוספס
מתוך החוברת- סט כלים דידקטיים לשיטת מונטסורי
ניו יורק | ארה"ב | 1913
© Victoria and Albert Museum, London

השיטה של מריה הדוגלת בלמידה עצמית, הימנעות מהרצאה ושינון וחשיפה לידע דרך מחקר וסקרנות מתייחסת הרבה לסביבת הלימוד ולעזרי הלימוד. הסביבה, השמה את הילד במרכז על ידי שימוש בריהוט מתאים, מדפים נמוכים וכו’ ועזרי הלימוד אשר נוצרו מתוך דגש על גירוי חושי והיכולת להעסיק ולסקרן ילד לאורך זמן רב מתוך האמונה בלמידה עצמית וקיים דגש רב על סידור הרכיבים באובייקט ואופן הגשתם. מגוון העזרים והצעצועים משמשים על מנת למיין, להתאים ולהשוות עצמים על פי צורות, גודל, מישוש טעם וקול.

צעצועים התפתחותיים שונים |אוסף אגף הנוער | מוזיאון ישראל, ירושלים
צילום: שלומי איגר

ניתן ללמוד מעולם התוצרים הפיזיים של השיטה ולגזור ממנה המון דגשים חשובים לעולם פיתוח הצעצועים תוך הבנה כי הצעצועים הם כלים או “מפתח” להבנת העולם. צעצוע מונטסורי יכול להיות כלי לתרגול פעולה יומיומית או כלי לביצוע ניסוי או מחקר אשר מלמד משהו על העולם. כיום ישנן תיאוריות שונות בנוגע לצבעוניות או החומריות ה”נכונה” לצעצועים מונטסוריים והגישה הרווחת היא שימוש בצורות וצבעים ברורים ובסיסיים וקיימת גם נטייה כלשהי להעדפת עץ על פני פלסטיק (למרות שלדעתי האישית העדפה זו נובעת מתוך רומנטיקה וללא הסבר אמיתי). הרבה צעצועים לגילאי חצי שנה עד שלוש שנים אשר נפוצים כיום ומאד מוכרים מבוססים במידה מסויימת על השיטה או לפחות מתאימים לה. הרבה מהערכים והעקרונות שהגתה ופיתחה מריה מתאימים ליישום בטווח רחב של צעצועים ויכולים “לחיות” בצעצועים התפתחותיים גם אם אינם פדגוגיים באופיים.

Categories
אנגליה דמות בעל חיים המאה ה19 סוס עץ צעצוע מכאני

תבנית

תבנית

סוס, סוף המאה ה19 | עץ, עץ צבוע ופרווה |אנגליה.
מוזיאון ויקטוריה ואלברט, לונדון.

Horse

Horse | End of 19th century | Wood, painted wood and fur | England.
V&A Museum of Childhood Bethnal Green, London

צעצוע אופייני לסוף המאה ה19.

מבחינת סגנון- זהו צעצוע מכאני שבו יש הפרדה בין דמות הסוס לבין פלטפורמה עם גלגלים הנושאת אותו (כמו כרכרה) סביר שמבחינת הכוונה ה”כרכרה” אינה חלק מה”סיפור” של הצעצוע והיא כביכול אינה שם.

Categories
Uncategorized

English

Thanks for reading my blog.

My blog contains a collection of items and articles.
The information related to the archive is written in both Hebrew and English, while unfortunately, due to limitations of time, all articles are written only in Hebrew.

Please feel free to browse the archive, and to contact me with any question.

About me:

Tel Aviv based designer Shlomi Eiger have graduated from Bezalel Academy of Art and Design in Jerusalem with a B.Des degree in Industrial design.
Inventing and designing toys and games, among his clients are Taf Toys, Kodkod, Rummikub, Halilit, Tronico and more.

Categories
המאה ה20 ישראל עץ פלסטיק

צעצועים התפתחותיים

צעצועים התפתחותיים

קבוצת צעצועים התפתחותיים | עץ ופלסטיק | מתקופות שונות.
מתוך אוסף אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים

Developmental toys

A group of developmental toys| 20th century | Wood and plastic|
Youth wing collection, Israel Museum, Jerusalem