תערוכה: לשחק בתרבות

“Play goes back longer than culture”

Johan Huizinga

הציטוט המפוצץ הזה של ההיסטוריון ההולנדי יוהאן הויזינחה  מופיע בתיאור התערוכה באתר האינטרנט של “מוזיאון אסיה והפסיפיק” בוורשה ומציב רף גבוה ויומרני לתערוכת משחקים שיכלה בקלות להפוך לעוד אוסף חפצים המוצג בצורה כרונולוגית או בחלוקה גיאוגרפית.

את התפיסה הייחודית שמאפיינת את התערוכה הזו אפשר להבין באופן די ברור מסיפורו האישי של האוצר, תומאש מאדי (Tomasz Madej) אשר ליווה אותי בתערוכה והציג את המוצגים השונים והסיפורים מאחוריהם בהתלהבות של ילד.

תומאש, אנתרופולוג, בוגר אוניברסיטת ורשה, החל להתעניין במשחקים אסייתיים לפני מספר שנים בעקבות מתנה שקיבל מחבר- קאנדמה.

הקאנדמה, כדור עץ המחובר לידית בעלת עוקץ ושלושה גביעים, הוא משחק יפני הדורש מיומנות רבה. תומאש למד את חוקי ועקרונות המשחק בעיקר דרך סרטוני יוטיוב. הוא גילה קהילה של תלמידי תיכון שלומדים באופן עצמאי קנדמה והחל ליצור טורנירים של המשחק במוזיאון. כאנתרופולוג, תומאש לא הסתפק בלמידת המשחק ויצירת הקהילה סביבו וחקר את מקורותיו.  הוא גילה להפתעתו שלמשחק היפני מהמאה ה18 יש שורשים ארוכים שמקורם באירופה, ככל הנראה בצרפת, במאה ה16 ומשם המשחק התפתח ונפוץ למדינות שונות, ביניהן ספרד ופולין, ובהמשך ליפן.

כלי קאנדמה מודרניים מיפן
צילום: שלומי איגר

קאנדמה לצד אבותיו האירופאים ומשחקים לוייניים ששיכים לענף
צילום: שלומי איגר

ההיסטוריה המורכבת והרב תרבותית של הקאנדמה כמו גם ההתנסות המעשית של תומאש במשחק אותו חקר הם שני היבטים שמאפיינים בעיניי את התערוכה ועוברים בה כחוט השני בין כל המוצגים, אשר מוצגים כולם מתוך תפיסה שהם נוצרו כחלק מקונקסט תרבותי כלשהו, שמשחקים מאז ומעולם נדדו בין תרבויות שונות או נוצרו בתרבויות שונות במקביל ושאחת הדרכים הבסיסיות לחוות ולהבין משחק היא דרך התנסות.   

תצוגת השח מט מכילה את המשחק המוכר ו”קרובי משפחה” שלו כמו ה”שאטאר” המונגולי, ה”שיאנג צ’י” הסיני  וה”שוגי” היפני, כולם בני השושלת המסועפת שמתחילה מהאב הקדמון, ה”צ’אטורנגה” ההודי, משחק של ארבעה צבאות הנלחמים זה בזה (אשר את הד.נ.א שלו אפשר לזהות בסימטריה והכפילות במשחק השח מט המוכר).

כלי משחק השאטאר המונגולי
צילום: שלומי איגר

משפחת משחקי השח-מט
צילום: שלומי איגר

אחת התצוגות המעניינות בתערוכה היא של משפחת משחקי ה”לודו”- גרסה אירופאית פשוטה מהמאה ה19 של המשחק ההודי פאצ’זי (המתועד עוד מהמאה השישית). סביב לוח הפאצ’זי העשוי בד תלויות גרסאות פולניות של המשחק מהמאה ה20 ורובן נקראות באופן מפתיע “סיני” (CHINCZYK). האיורים על האריזות, בהתאמה, מתארים דימויים, נופים ודמויות סיניים. מה שמעניין הוא שאין כל קשר בין המשחק הזה לבין סין. כאמור מקור המשחק הוא הודי ולפולין הוא הגיע במאה העשרים דרך גרמניה..

המשחק הגרמני בעל השורשים ההודיים התקבע בתודעה הפולנית כסיני. תומאש מניח שההסבר לשם הוא פשוט שיקול שיווקי, שם “אקזוטי” שבידל את המשחק ממקבילו הגרמני.

לוח פצ'אזי הודי עשוי בד וסביבו משחקי "לודו" מודרניים
צילום: שלומי איגר

משחקי לודו פולניים מהמאה העשרים. עיצובים וסגנונות "סיניים" למשחק ההודי
צילום: שלומי איגר

בויטרינה המוקדשת למשחקי הכדור מוצגים מגוון כדורים וציוד לוויני מענפי ספורט שונים כמו התמרי היפני וחפצים שונים מעוטרים בסרטים ונוצות מעולם הבדמינגטון. אחד המוצגים המעניינים הוא כדורי “ספאק-טאקראו” (Sepak takraw) תאילנדיים קלועים בקש לצד גרסתם המתועשת היצוקה בפלסטיק. גרסת הפלסטיק נוצרה מתוך צורך לקבוע סטנדרט אחיד ומדויק לכדורים כדי שניתן יהיה לשלבם במשחקים אולימפיים.

כדורים ומשחקי כדור
צילום: שלומי איגר

כדורי ה"ספאק-טאקראו" התאילנדיים
Sepak takraw
מימין הגרסה ה"מקורית" מהקש ומשמאל גרסת הפלסטיק שנוצרה לצורך קביעת סטנדרט אולימפי
צילום: שלומי איגר

משפחת משחקי הג’אגלינג אשר מתחילה במשחק חמש האבנים מציגה אוסף של חפצים הנע בין עצמות, חלקי מתכת, פלסטיק ועד כריות בד קטנות ואפילו בובות תפורות.

ג'אגלינג
צילום: שלומי איגר

משחק הטנגרם הסיני מיוצג בתערוכה בצורה של קוביות טגרם ענקיות שמתאימות למשחק או לישיבה וכך משלבות בין תפקוד פונקציונלי אסתטי בחלל התערוכה לבין התנסות מעשית במשחק שהיא אחד המאפיינים הייחודיים בתערוכה  הזו.

מערכת ישיבה ומשחק בהשראת הטנגרם הסיני
צילום: שלומי איגר

סביבונים הם אחד מתחומי העניין העיקריים של תומאש ויש לו חיבה יתרה אליהם. כמשחק הקיים בגרסה כזו או אחרת כמעט בכל מדינה באסיה הם כמובן גם אחד האוספים הגדולים והמרשימים בתערוכה.

הסביבון, חפץ משחקי פשוט יחסית לייצור שעשוי להיות מיוצר בטכניקות שונות זכה לאורך ההיסטוריה לעשרות ואולי מאות גרסאות שונות שמתחו את גבולות הצורה, הגודל והחומר מהם הוא עשוי. סביבונים נוצרו ונוצרים לכל מנעד צורות  המשחק החל מבידור טהור ועד לספורט מקצועי. יותר מכל שאר המוצגים, הסביבונים בתערוכה פורצים את הגבול הגיאוגרפי שמציבה כותרת התערוכה ובויטרינה מוצגים סביבונים אסייתיים לצד פורפרות טורקיות, סביבוני הימורים אנגליים, סביבוני חנוכה, סביבונים מאפריקה ומהאמריקות. הזליגה של הסביבונים בין התרבויות היא הדדית ולא תמיד ניתן להצביע על המקור ועל כוון הנדידה.  במובן הזה תצוגת הסביבונים הרחבה מסכמת בעיניי את התערוכה ומשדרת את המסר שלה על עוצמת המשחק בתרבות לפעמים ככח מעצב, לפעמים כבבואה שלה ותמיד כסוכן שנע בין תרבויות שונות בהיותו פועל על מכנה משותף רחב, פרימיטיבי ואינטואיטיבי יותר מהשפה.

גאסינג- סביבונים מאלזיים ואינדונזיים
ימין למעלה: אינדונזיה, שמאל: אינדונזיה, ימין למטה: מאלזיה
צילום: שלומי איגר

פורפרות מהונדורס, פורטוגל, טורכיה ועוד
צילום: שלומי איגר

לצד הויטרינה של הסביבונים ישנה עמדה בה ניתן להתנסות במשחק בחלק מהם. עמדות דומות קיימות לצד חלק גדול מהמוצגים ומאפשרות לחוות את המשחקים בצורה ישירה ולא כמוצגים ויזואליים בלבד

ההתנסות המעשית וההיענות של הקהל היא גם סוג של הוכחה או הדגמה של המסר שמשחק הוא כוח יסודי בתרבות. במקרה זה עצם החשיפה וההתנסות דרך משחק לעומת חוויית הלמידה המקובלת במוזיאון מהווה מוצג בפני עצמו המחזק את תפיסתו של תומאש.

עמדת משחק בסביבונים לצד הויטרינה. עמדות ייעודיות דומות קיימות לצד רוב המוצגים
צילום: שלומי איגר

התערוכה “משחקים בתרבות” היא הרבה יותר מסקירה של משחקים אסייתיים. אופן התצוגה והבחירה לשלב בין המוצגים גם מוצגים מערביים הקשורים אליהם בונים סיפור הרבה יותר רחב על התרבות, מקום המשחק בה, יחסי הגומלין בין התרבויות השונות ולפעמים אפילו על האופן שבו נוצר ‘זכרון תרבותי’ כמו במקרה של משחק הלודו. המינון העדין בין תצוגה פורמלית ואינפורמטיבית לבין היכולת לחוות חוויה משחקית מאפשרת, במיוחד לילדים, חשיפה ישירה לתרבות אחרת דרך אותו המכנה המשותף עליו מספרת התערוכה- המשחק.

עם האוצר, תומאש מאדי

Playing with Culture: Traditional Asian Play and Games

Asia and Pacific Museum, Warsaw

Curator: Tomasz Madej

Website