רעשנים הם בין צורות הצעצועים העתיקות ביותר שקיימות. ניתן למצוא רעשני צעצוע בכל יבשת וכמעט בכל תרבות. אחד הקשיים בקביעת מקורם היא העובדה שרעשנים, כמו כלי נגינה אחרים, היו נפוצים גם בשימוש פולחני, ולכן ארכאולוגים לא ממהרים לקבוע בנוגע לרעשנים כי הם צעצועים.
הרעשנים שייכים למשפחת האידיופונים- כלי נגינה שהצליל שלהם מופק באמצעות הרעדת הכלי עצמו (לעומת הרעדה על ידי מיתר או ממברנה). המשפחה הזו, הכוללת בין השאר גם את הפעמונים, היא קרוב לודאי העתיקה במשפחות כלי הנגינה ומאופיינת בקלות הפעלה- נקישה או ניענוע יוצרים בקלות אפקט קולי. מסיבה זו מתאימים כלים אלו לשילוב בעולם הצעצועים.
מאפיין נוסף שגרם לרעשנים להיות צעצוע פופולרי כל כך הוא הפשטות היחסית שביצירתם. רעשנים רבים מבוססים על עקרון של מיכל חלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו או לחלופין אלמנטים קשיחים התלויים זה לצד זה, מה שמאפשר ליצור בקלות יחסית רעשנים מחומרים שונים.
הפער בין פשטות המבנה וקלות ההפעלה לבין האפקט שיוצר הרעשן הוא המפתח להבנת הצלחתו הבלתי פוסקת כצעצוע לתינוקות באלפי השנים האחרונות ובימינו.
לעומת אותה פשטות- האפקט של הרעשן הוא גדול- הצלילים השונים שיוצרים רעשנים מושכים את תשומת ליבם של התינוקות ובשימוש נכון, לרעש המונוטוני יש אפקט מרגיע. קלות ההפעלה מאפשרת להורים להפיק צלילים מרגיעים בקלות יחסית ובהמשך, לתינוקות קטנים להפיק צלילים בעצמם. לחיבור הטבעי שמתקיים ברעשן בין תנועה לצליל יש ערך רב בפיתוח קורדינציה ובהמשך, הפעלת הרעשן על ידי התינוק מפתחת כישורים מוטוריים.
רעשני הצעצוע הנפוצים ביותר הם אלו המבוססים על עקרון של מיכל החלול עם אלמנטים חופשיים בתוכו. אחד הרעשנים הנפוצים מסוג זה הוא המרקאס שמקורו באיים הקריביים ובאמריקה הלטינית.
זוג מראקס עשויים מדלעת בעיטורים פרואניים
צילום: קלימבה
http://www.kalimba.co.il/
המרקאס הלטיניים עשויים במקור מדלעת אשר צורתה הטבעית משרתת היטב את הפונקציות- האיזור ה”שמן” והכדורי משמש מיכל ותיבת תהודה לזרעים היבשים, והצוואר הארוך משמש כידית אחיזה נוחה. לדלועים שצורתם כדורית יותר ומחוסרי צוואר נהוג להוסיף מקל עץ. מלבד המרקאס קיימים המון רעשנים הבנויים ממיכל חלול וידית ועשויים מחומרים שונים- חרס, מתכות שונות, עץ, עור ופלסטיק כאשר לכל אחד צליל ייחודי הנובע מהחומר ממנו עשוי.
המבנה הפשוט של ידית האוחזת בכדור חלול היה נפוץ מאד בתקופת הרנסאנס, בה רעשני תינוקות היו עשויים מעופרת ובדיל. הפופולריות של הצורה הבסיסית “ידית-כדור” כצעצוע לתינוקות הפכה את הדימוי הזה לאייקון המסמל ינקות והצורה הבסיסית לא השתנתה למעשה עד היום.
רעשנים, כמו צעצועים מוזיקליים אחרים, שייכים למשפחת הצעצועים המופשטים- אלו שהאפקט ה’צעצועי’ שלהם נובע מפונקציה מסויימת ולא מתוך דימוי. בהקשר זה תמיד מעניין לראות את הגישות השונות בין התקופות והתרבויות בתחום שבין המופשט לפיגורטיבי.
רעשנים ממשפחת המרקאס מבוססים על עקרון כל כך פשוט שמאפשר למעשה לכל צורה נפחית לשמש כרעשן. כמו הדלועים מאמריקה גם צילינדרים ומבנים כדוריים מיוון העתיקה וממקומות אחרים בלבנט הם צעצועים מופשטים, גם כאשר יש עליהם דימוי מסויים הוא מופיע כאלמנט גרפי דקורטיבי על גבי הצורה הבסיסית.
לעומתם ניתן למצוא רעשנים פיגורטיביים בהם מיכל הרעשן משמש בסיס לצורה מסויימת, לפעמים באופן סמלי- תוספת קטנה שהופכת את צורת המיכל הבסיסי לדימוי חדש ולפעמים באופן שמשתלט על המיכל ומטשטש את תפקידו המקורי. אחד הדימויים נפוצים לרעשנים הוא דמות אנושית, ניתן למצוא רעשנים עם דימויים אנושיים מתקופות שונות כאשר חומר הגלם, הטכניקה והארגונומיה באים לידי ביטוי בהפשטת הדימוי.
טכנולוגיות ייצור מסוימות כמו חימר, פלסטיק וצורות עיבוד מסוימות של מתכת, יוצרות ממילא גופים חלולים כך שהמרחק ביניהם לבין היותם רעשן הוא רק הוספת אלמנטים חופשיים בתוכם. במקרים אלו נותרים רעשנים כתוצר לוואי ולא כפונקציה מרכזית בצעצוע.
רעשן בדמות חזיר | 600-480 לפנה"ס| המוזיאון לאמנות קיקלדית | אתונה, יוון
צילום: ויקיפדיה, נחלת הכלל
כמו בכל עולם הצעצועים, דימויי בעלי חיים נפוצים ביותר לרעשנים פיגורטיביים. הרעשנים הפיגורטיביים המעניינים הם אלו שבהם הדימוי תואם את הפונקציה- למשל באופן שמדגיש את המיכל או יוצר ידית אחיזה נוחה.
רעשן בדמות ג’ירפה | שנות ה60 או ה70 של המאה העשרים | פלסטיק צבוע | יוצר בהונג קונג
צילום: שלומי איגר
רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר
עם כניסת תעשיית הפלסטיק החל שימוש ברעשנים שקופים או כאלו עם חלוניות. הדבר הוסיף למשפחת המראקס אפקט חדש של תנועת האלמנטים המרעישים בתוך הרעשן.
רעשן מראקס | שנת 2005| פלסטיק| חלילית | מיוצר בישראל
צילום: שלומי איגר
רעשנים הם דוגמה לצעצוע מזוקק, אשר ההנאה הבסיסית במשחק בו היא חושית ואינה תלויה במשחק, סיפור, דימוי או כל דבר אחר תלוי תרבות. כצעצוע “יסוד” ניתן לומר שהרעשנים לא השתנו כלל במהלך אלפי השנים האחרונות. לאור הזהות הפונקציונלית הזו, בחינה והשוואה של רעשנים מתקופות ותרבויות שונות יכולה ללמד המון על ההבדלים הטכנולוגיים והתרבותיים בין התרבויות בהן עוצבו.
רעשן מראקס בדמות צפרדע | 1980 | פלסטיק | במבינה | יפן
צילום: שלומי איגר