“Reifendrehen” (בתרגום מילולי “חריטת-צמיג”) היא טכניקה מסורתית ליצירת צעצועי עץ (בעיקר חיות) שפותחה בתחילת המאה ה19 במחוז הרי אורה (Ore Mountains) בגרמניה.
הטכניקה היעילה, מאפשרת יצירה מתועשת ומהירה של כמות גדולה של צעצועי עץ זהים והיא התפתחה והשתכללה לאורך המאה ה19 ומשמשת את יצרני צעצועי העץ במחוז עד היום.

חיות הצעצוע בהרי אורה נעשו במקור בגילוף. הביקוש הגבוה לצעצועים עם התקדמותה של המהפכה התעשייתית אילץ את היצרנים למצוא פתרונות יצירתיים לייצור החיות והוליד שילוב בין חיות העץ המגולפות לבין טכנולוגיה נוספת האופיינית לאיזור- החריטה.
כפרים רבים התמחו בטכנולוגיה זו ושכללו אותה במהלך הדורות. לאור המצאת מנועי הקיטור וכחלק מן המודלים הטכנולוגיים והכלכליים שיצרה המהפכה התעשייתית, התפתח באיזור עקרון המחרטות השיתופיות (Lathe Works) מחרטות אלו היו בתי מלאכה שיתופיים במרכז הכפר, בהם מנוע קיטור מרכזי אחד המפעיל עמדות חריטה רבות ואילו החרטים השתמשו במחרטות אלו לפי משמרות.
סביב אותן מחרטות שיתופיות הומצאה בהרי אורה טכניקת חריטה ייחודית זו.
החרטים המתמחים בייצור חיות העץ, הגיעו למשמרות שלהם במחרטה השיתופית עם דיסקיות עץ
ספוגות מים, המונעים מן העץ להיות יבש ופריך. על גבי המחרטה עיבדו החרטים במיומנות רבה את הדסקיות לטבעות בקוטר הנע בין 12 ל 45 ס”מ. מן הדיסקה המסתובבת נגרע חומר על ידי כלים השונים, אשר הותירו בה מגרעות, עיקולים וחריצים וביניהם בליטות צורניות, הנגזרים מתוך קו מתאר של בעל חיים אשר דימויו המיניאטורי עתיד להיות משוכפל מתוך הטבעת.
בתום העבודה שב החרט לבית העץ בו הוא גר ובידיו הטבעות אשר יצר באותו יום. בחדר המרכזי, אשר שימש גם כסדנה נפרסה הטבעת לכדי כ 30עד 60 פרוסות בעלות נוכחות תלת מימדית.
בהמשך גרע החרט מכל פרוסה עוד חומר באופן אשר טשטש את היותה חלק מפרופיל ארוך תוך הדגשת
המאפיינים העיקריים של דימוי החיה, כמו הפרדת זוגות הרגליים. את הפרוסה המעובדת בגסות העביר החרט לאישתו, אשר המשיכה לגרוע שבבים מן החומר בגילוף עדין יותר המעניק לדימוי החיה את הפרטים ואת קימורי גופה העדינים. בשלב הבא, האשה והילדים, אם היו גדולים מספיק, צבעו את צעצועי החיות בגוונים המתאימים, תוך הוספת הפרטים הגרפיים אשר אינם מופיעים בצורה התלת מימדית, כגון עיניים, כתמים בפרווה ומרקמים.
טכניקת ה Reifendrehen נחשבת עד היום כייחודית לאיזור הרי אורה ובמיוחד לעיירה סייפן הטכניקה הפכה לאייקון של תעשיית צעצועי הפולק הגרמניים והיא מופיעה בספרות, בפרסומים, ובמוזיאונים
העוסקים בהתפתחות תעשיית הצעצועים, כמו גם בפרסומים עכשוויים של התעשייה המקומית.