אורה ותיאו התחילו את דרכם העצמאית בשנות ה- 60 בהקמת חברה בשם ‘מתת’, אשר היתה חברה של מוצרי קידום מכירות ומזכרות לחברות. באופן לא מפתיע ‘מתת’ הוקמה על בסיס משחק לוח המשוחק על מפת ארץ ישראל אותו פיתחה אורה לחברת ‘דלק’ כמתנה לעובדים לחג. אך מתת כאמור היתה חברה של מוצרי קידום מכירות ולא חברת משחקים.

את חברת תיאורה (ששמה הוא חיבור בין שמות בני הזוג) הקימו ב 1965 מתוך החלטה להתמקד בעולם הצעצועים והמשחקים. ההרמוניה המוצלחת ביניהם מתוארת תמיד בחלוקה לתחומי אחריות- כאשר תיאו, מעצב, פסל, ואיש מלאכה מוכשר היה אמון על הפיתוח הטכני והיישום, ואילו אורה אחראית לרוב על ההמצאה, החוקים והבנה ורגישות לעולמם הפנימי של המשתמשים, הילדים. כיום פועלים בחברה גם שני בניהם של אורה ותיאו, בועז וגדעון קוסטר, המביאים גם הם, כל אחד, את תכונותיו הייחודיות לתהליך.

בהיותם בין החלוצים בתחום המצאת המשחקים בישראל, הפך ביתם של אורה ותיאו למוקד עלייה לרגל לכל ממציא משחקים וצעצועים ישראלי (ויש רבים כאלה) אשר יצאו כולם מלאי השראה ומוטיבציה מן הפגישה.

אחת ההמצאות הראשונות של הזוג קוסטר כחברת תיאורה, ה ICETIX, מהווה דוגמה נהדרת לחשיבתם המקורית וליכולת לזהות פוטנציאל משחקי ולתרגם אותו בצורה נכונה לכדי מוצר. ה ICETIX הוא מקל ארטיק מפלסטיק, המבוסס על התובנה כי מקלות ארטיק משמשים ילדים ליצירה, לבנייה ולמשחק. מתוך תובנה זו פיתחו תיאו ואורה מקל ארטיק המיועד להרכבה ומאפשר יצירה של מבנים שונים. ההמצאה אשר נמכרה בשנות ה- 70 לחברת שלגונים אמריקאית הפכה לסיפור הצלחה ומיליארדי (!) השלגונים בעלי מקל ה ICETIX שנמכרו איפשרו לתיאורה להמשיך להמציא ולפתח עשרות רבות של משחקים.

מלבד ההזדמנות לראות את גוף העבודה המרשים מבחינת הכמות, חלק נכבד מהתערוכה מוקדש לתהליכי היצירה. מודלים, וסקיצות המוצגים בחלל מאפשרים הצצה אל התהליך אשר לרוב נסתר מעיניי הציבור החשוף לתוצרים התעשייתיים. איורים בעפרון צבעוני על קלפים גזורים, דסקיות מאוירות על מקלות קרטון, מגזרות נייר וקרטון ביצוע, כולם מהווים תזכורת לעבודה הקשה, לזיעה ולאהבת החומר, הניסוי והטעייה וכן הכשלונות הרבים, נחלתם של הממציאים המאפשרים את הקסם, אליו נחשפים הצרכנים הפוגשים את התוצר המוגמר.

אם אפשר בכלל לאפיין רפרטואר של יצירה בלתי פוסקת הנמשכת כבר מעל לחמישה עשורים, אני חושב שביצירה של תיאורה מתקיימת פשטות, במובן הכי חיובי שלה. הפשטות, המתחילה מעקרון משחקי נהיר ומתממשת בעיצוב תכליתי ובשימוש נכון במגוון של חומרי גלם, היא המפתח ליצירת מוצרים על זמניים, היכולים לשרוד שינויים תרבותיים ולהמשיך להתעדכן מעת לעת למשל על ידי שינוי של טכנולוגיה או חומר גלם.

ביטוי נוסף לאותה פשטות הוא כי בניגוד למשחק מפת ארץ ישראל אותו עיצבה אורה בתחילת דרכה והיה מקומי באופן מובהק, את המשחקים בהמשך דרכם של תיאורה מאפיינת דווקא אוניברסליות, פנייה למכנה משותף ילדי ללא אפיונים מקומיים או מגדריים מובהקים.

מבחינה היסטורית, היצירה של תיאורה, מכסה פחות או יותר את תור הזהב של תעשיית המשחקים המודרנית, אשר הלכה והתעצמה במחצית השנייה של המאה ה- 20. הרבה מהתפיסות, והתיאוריות אשר נראות לנו היום מובנות מאליהן בנוגע לצעצועים ומשחקים, החיבור בין משחק לחינוך והבנת חשיבותו של המשחק ומקומו בחיי הילדים התהוו ונכתבו במהלך השנים האלו. התובנות שהביאה אורה לתהליך, אשר חלקן נאספו לספרים בנושא משחק, היו מקוריות בזמנן ולא תמיד מבוססות על תיאוריות קיימות, כך שהחלוציות התבטאה גם במישור התיאורטי. שילוב התכונות הייחודי של בני הזוג הכולל חשיבה מקורית, יכולת הפשטה, רגישות, יכולות טכניות וככל הנראה גם המון סבלנות ואופטימיות, יצר את התמהיל המיוחד הזה, אשר מוכיח את עצמו כבר חצי מאה והיד עוד נטויה.

“ממציאים לנו משחקים: אורה ותיאו קוסטר”.
אוצרת: חנה הרצמן.
גלריית החווה, חולון.
התערוכה תוצג עד ה 30.8.19.
שעות פתיחה:
ימים ד’, ה’ – 17:00 – 20:00
ימים שישי ושבת – 10:00 – 14:00

הכניסה לגלריה ללא תשלום.