סוס הצעצוע הוא אחד המוצגים המוכרים של המוזיאון הארכיאולוגי במתחם הקרמיקוס באתונה. במוזיאון השוכן בבית הקברות העתיק מוצגים ממצאים שונים מהאיזור ומתקופות שונות. מלבד סוס הצעצוע, ממצא נוסף המייחד את המוזיאון בתחום הצעצועים הקדומים הוא אוסף של בובות מפרקיות, הקדומות ביותר המיוחסות לאיזור.
הבובות, מן התקופה הגיאומטרית, שונות מאד מן הבובות המפרקיות המאפיינות את האיזור בתקופות המאוחרות יותר, הארכאית והקלאסית.

הבובות הפעמוניות החלולות, הן הפשטה של צורת הגוף האנושי לכדי צורות בסיסיות המתאימות לשפת הקדרות והחימר, מלאכות אשר אפיינו את האזור בתקופה בה נוצרו. רגליהן החופשיות התלויות מתוך גופן על חבל המשמש להן כציר מתנדנדות כאשר הבובות זזות ומאפשרות להושיבן. מיקומן הנמוך של הרגליים ביחס לגוף, שולל את האפשרות אשר לעיתים נטענת כי בובות אלו שימשו ככלי נגינה.

הבובות המופשטות מן התקופה הגיאומטרית הן תזכורת לאפשרויות הרבות לחלוקה לתיאור של הגוף האנושי לצורך ייצוגו בדימוי מיניאטורי, כחלק מן התפיסה המשתנה של הגוף בין תקופות ותרבויות שונות, הבאה לידי ביטוי בין השאר באופן ייצוגו באמנות.

מלבד הבובות וצעצועים בעלי גלגלים בקרמיקוס ניתן למצוא חפצים נוספי המתייחסים או מציגים את הילדות הקדומה, כמו למשל עיטורים בדמויות של ילדים משחקים עם בעלי חיים ועם כלי נשק או צעצועים מאולתרים.

המוזיאון הארכיאולוגי בקרמיקוס אינו מקדיש איזור מסויים לילדות, המוצגים בו מסודרים על פי התקופות בהם נוצרו, מבחינה מסויימת תצוגה מסוג זה עדיפה מפני שהצעצועים מוצגים בהקשר לחפצים בני זמנם ולא בהקשר לחפצים אשר התרבות המציגה אום רואה כקשורים מבחינה רעיונית.

סוס צעצוע נוסף בעל גלגלים, המוצג לא מאד רחוק מהקרמיקוס אך נוצר מאוחר הרבה יותר מבחינה היסטורית הוא סוס הגרירה המוצג באגורה הרומית באתונה.

הסוס מלא הפרטים המעוטר בתבליט שיערות זנבו ורעמתו כמו גם רסן וקולר, הוא חלק ממצאים רבים, חלקם צעצועים, אשר נמצאו באגורה הרומית ומתארים את החיים השוקקים שהיו בסביבה במאות הראשונות לספירה.

בשונה מן הסוס בקרמיקוס הסוס הרומי נעשה בלחיצה לתבנית, והיה חלק מסדרה משוכפלת של צעצועים זהים לו. דבר הבא לידי ביטוי בעיצובו המפורט והמדויק ובסימטריה האופיינית לחפצים המיוצרים משני חצאי קליפות המחוברים זה לזה.
בדומה לתצוגות רבות במוזיאונים ארכיאולוגיים, הקונטקסט בו מוצג סוס הצעצוע באגורה הוא “משחקים וצעצועים” ולצידו ניתן לראות אביזרים נוספים מעולם זה, אם כי בתרבות בה נוצרו לא בטוח כי היו שייכים לילדים, כמו למשל קוביות משחק מאבן מן המאה החמישית ועצמות ששימשו למשחק הדומה לחמש אבנים (knucklebones).

עצמות המשחק הן ממצא די נפוץ מהעולם העתיק וניתן למצוא אותן בתצוגות רבות העוסקות בצעצועים ומשחקים. שק עור מלא בעצמות משחק מופיע במוזיאון הארכיאולוגי בקורינתוס, כחלק מתצוגה המרכזת צעצועים, משחקים ודימויי ילדות כגון פסלים ועיטורים על כדים המתארים סצינות מחייהם של ילדים בעולם העתיק.

בין הצעצועים השונים מוצגים בקורנתוס סביבונים, חיות מיניאטוריות ורעשנים, כמו גם שתי בובות מפרקיות, קורינטיות, אשר היו אופייניות לאיזור בין המאה ה-9 למאה ה- 4 לפנה”ס.
בשונה מהבובות המופשטות מן המאה ה-10 לפנה”ס המוצגות בקרמיקוס, בובות אלו מאופיינות במראה מפורט וריאליסטי יותר הכולל תוי פנים ותסרוקות ולעיתים אף פרטי לבוש המפוסלים בגוף הבובה.
בובות מסוג זה נעשו לעיתים בייצור סדרתי בלחיצה לתבנית ובתצוגה בקורינתוס ניתן לראות תבנית כזו לצד טורסו הבובה הנוצר בה.

תצוגה מרשימה של בובות דומות מן המאות ה- 6 וה- 5 לפנה”ס מוצגת במוזיאון הארכיאולוגי במיקנה.
בובות מסוג זה, עשויות טרה- קוטה ובנויות מטורסו אליו מחוברים בעזרת צירים או חוטים גפיים נעים, שימשו במגוון שימושים הנעים באופן פלואידי בין משחק בידי ילדות בדומה לשימוש בבובות כיום, לבין שימושים פולחניים ודתיים, אשר באופן מעניין קשורים גם הם לרוב לילדות, להתבגרות או לנישואין. במוזיאון במיקנה הן אינן מוצגות כבובות משחק ומתוארות כצלמיות אנתרופואידיות.

רמת המורכבות המכאנית של בובות הטרה-קוטה המפרקיות מן התקופה הארכאית והקלאסית, נעה בין בובות מקובעות המסוגלות להזיז איבר אחד עד לבובות משוכללות המזיזות את ארבע הגפיים. במקרה של הבובה מן הסוג המוצג במיקנה, גם את מפרקי הברכיים אשר נוצרו בבובה על ידי פיצול החומר והשחלת ציר.

בובות טרה קוטה מסוג זה היו כאמור נפוצות מאד, השילוב בין היותן עשויות מחומר זול, היכולת לשכפל אותן, יכולתו של החרס לשרוד לאורך זמן ואי היכולת למחזרו, הובילו לכך שבובות טרה-קוטה רבות נמצאו ומוצגות במוזיאונים ארכיאולוגיים. בובה דומה מוצגת במוזיאון לאמנות קיקלידית באתונה, כחלק מן התצוגה המוקדשת לצעצועים וחפצי ילדות בעולם העתיק.

גם במוזיאון זה התצוגה העוסקת בילדות היא תערובת של חפצים מסוגים שונים ותקופות שונות, המהדהדים את רעיון הילדות, הצעצועים והמשחקים בצורות שונות ולא תמיד עקביות.
בוטרינה הקטנה מוצגים בין השאר צעצועי חיות חרס חלולים בדימויים של חיות שונות כגון ציפור, חזיר וצב. חלק מצעצועים חלולים אלו נשרפו עם אבנים בתוכם כך שהם מתפקדים גם כרעשן, צעצוע נפוץ וקדום המשתייך לרוב לגילאי הינקות ונמצא כמעט בכל תרבות.

רעשנים נוספים בדימויי חיות מוצגים גם במוזיאון הצעצועים בנאקי באתונה, בחלל המוקדש לצעצועים קדומים. ביניהם בולט רעשן בדמות ציפור, אשר נוצר בין המאות ה-1 ל-3 לספירה ועיצובו מופשט מאד. חור קטן בבסיסו של הרעשן הופך אותו לפריט מעניין שכן החור שימש ככל הנראה לקשור את הרעשן לידיו של התינוק או הפעוט המשחק בו, כנראה כדי להימנע מהשלכתו לרצפה.

גם במוזיאון בנאקי לבובות יש נוכחות מכובדת בתצוגה, ולצד בובות הטרה-קוטה המפרקיות המאפיינות את התקופה הקלאסית, מוצגות גם בובות מעט קדומות יותר, המאופיינות בהיותן מקובעות בישיבה לכסא חרס, כאשר רק ידיהן בעלות צירים ויכולות לנוע.

מלבד בובות הטרה-קוטה מוצגות בבנאקי בובות רבות מחומרים שונים אשר נעשו בעת העתיקה כמו לדוגמה תצוגה מרשימה של בובות העשויות עצם מן המאות ה- 2 וה- 3 לספירה. עיצובן של בובות מאורכות אלו, האופייניות לאימפריה הרומית, מבוססות על תכונותיה המורפולוגיות והמכאניות של העצם. צורת העצם וקימוריה הטבעיים משתלבים לעיתים בקימורי גופה של הבובה באופן המעניק להן את אופיין המסוגנן.

בובות מעניינות אחרות מאותה תקופה מוצגות במוזיאון הארכיאולוגי באולימפיה. בובות חרס אלו מן המאות ה- 1 עד ה- 3 לספירה ייחודיות קודם כל בגלל שאינן מעוצבות בדמויות של נשים, הדמות האופיינית לבובות החרס ביין ורומא העתיקות, אלא בדמויות של חיילים רומיים.
הבובות, אשר שימשו כמשחק לילדים, בעלות טורסו חלול עם פתח בתחתית דמוי פעמון, מתוכו תלויות על גבי חבל המשמש כציר רגליים חופשיות. העיטורים על הדמויות המדמים את עיטורי השריון, כמו גם תוי הפנים נעשו בלחיצה בתבנית.

מלבד הדימוי המיוחד, המבנה המכאני של הבובות הרומיות שונה מאד מן הבובות המפרקיות שנעשו בתקופתן ובמאות שקדמו להן ומזכיר דווקא את הבובות הקדומות ביותר, בעלות הגוף הפעמוני מן המאה ה- 10 לפנה”ס אשר נמצאו באתונה.
ההבדלים בין הגישות המכאניות באופן חלוקת הגוף האנושי בבובות מתקופות שונות מזכירים את העובדה כי לצעצוע פיגורטיבי עשוי להיות תפקיד כפול באופן בו יש להתבונן בעיצובו, הוא גם דגם המייצג את המציאות בתקופתו, אך גם את האופן בו היא נתפסה ויוצגה.

הנוכחות הרבה של צעצועים ומשחקים במוזיאוני ארכיאולוגיה ביוון מלמדת גם על קיומם של חפצים אלו בתקופות בהן נוצרו וגם על העניין שחפצים אלו מעוררים כיום, המצדיק את הצגתם. רבות מן התצוגות במוזיאונים מסוג זה מערבבות בין מונחים כמו ילדות לבין משחקים וצעצועים באופן המשקף את החיבור בין תחומים אלו היום יותר מאשר בתקופות בהן חפצים אלו נוצרו ושומשו. החיבור בין בובה, סוס מכאני, קוביית משחק ורעשן יוצר קטגוריה רחבה מאד המזכירה לעיתים את האופן בו חנויות צעצועים כיום מכילות טווח רחב מאש של מוצרים. קוביות וכלי משחק רבים המופיעים בתצוגות אלו, שימשו לרוב אנשים מבוגרים יותר, ומצד שני, לבובות, המופיעות בתצוגות מסוימות כחפצי פולחן ובתצוגות אחרות כצעצועים, היה כנראה תפקיד מורכב יותר, ללא ההפרדה הדיכוטומית הנהוגה כיום בין תחומים אלו.

למול הבלבול והקשר המאולץ בין המוצגים, העושר הרב ומגוון החומרים, הטכניקות והסוגים של הצעצועים המופיעים במוזיאונים הארכיאולוגיים ביוון שופכים אור על אספקטים מסוימים של הילדות בעולם עתיק ושונה בו נוצרו.