עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ… וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ.
בראשית ו’ פסוקים י”ד י”ט

סיפור תיבת נח הצית את דמיונם של בני האדם לאורך כל התקופות, הסיפור מופיע בשירה, בספרות ובאמנות הפלסטית בצורות שונות לאורך כל התרבות המערבית.
באופן טבעי, הצית הסיפור גם את דמיונם של ילדים רבים, ומבין כל סיפורי המקרא סיפור המבול והתיבה (בהשמטת מספר פרטים ובצורה פשטנית מאד) הוא סיפור מתאים מאד לילדים.
סיפור המבוסס על שכר ועונש, מותח במידה, מכיל הרפתקאה סוף טוב וכמובן המון חיות.. כל החיות למעשה.


בעלי חיים, מסוגים שונים, הם בין הדימויים המוקדמים ביותר בנמצא בצעצועים. כיצורים שחיו והסתובבו בין בני האדם, קל לדמיין כיצד דימוייהם נשאבו לעולם הצעצועים- בין אם זה הפחד מהם, המסתורין, היכולות הייחודיות שלהם כמו שחייה, ניתור וכמובן תעופה, החיבה הטבעית שאנו מרגישים עד היום כלפי גורי יונקים, הקולות הייחודיים וכו’ כולם מהווים בסיס רעיוני נפלא לצעצוע.
הזיהוי הטבעי שלנו של צורות חייתיות בחפצים דוממים- (שמקורו אבולוציוני הישרדותי) מאפשר לבני האדם לייצר צלמיות בעלי חיים מחומרים שונים, בטכניקות שונות וברמות מופשטות שונות.
לא מפתיע אם כך שבין החפצים העתיקים ביותר שחוקרים מחשיבים כצעצועים נמצאות צלמיות חיות.

כ 4000 שנים מאוחר יותר, צלמיות החיות עדיין רלוונטיות ואהובות על ילדים

צילום: שלומי איגר
תצוגה של חברת SAFARI LTD
יריד הצעצועים בנירנברג, 2015
סיפור תיבת נח אם כן, הוא סיפור מסגרת נפלא לצעצוע, או נכון יותר, סט צעצועים.
מלבד הסיפור הנהדר, ההרפתקאה והחיות- בסיפור נוכחת גם התיבה- אותה תיבה שתשמש את החיות למסען במשחק היא גם המיכל בו מאוחסנות החיות בזמן שלא משחקים או בקנייה- מקרה קלאסי של ניצול אריזה לשימוש במוצר.
מבחינה זו הפופולריות של הסטים דומה לזו של “בתי הבובות” וגם הפריחה של שני צעצועים אלו בתקופה הויקטוריאנית די מקבילה.
גם ההמבנה הסכימטי האופיני לבתי הבובות מהתקופה הויקטוריאנית- מבנה גדול ומעוטר וריבוי פריטים העשויים בדייקנות- בא לידי ביטוי בסטים של תיבת נח מהתקופה.


תיבת נוח | אירופה | כנראה המאה ה19 | מרתף אגף הנוער, מוזיאון ישראל, ירושלים
צילום: שלומי איגר
נושא נוסף אשר מובנה בסיפור והופך אותו מתאים כמסגרת לצעצוע היא שבסיפור יש מאפיין משחקי בסיסי של זיהוי, מיון וחלוקה- עקרונות בסיסיים במשחקים רבים.
עליית החיות לתיבה בזוגות יוצרת פלטפורמה משחקית של זיהוי הזוגות, מיונם וסידורם “זוגות זוגות”… כך נוצר משחק של סידור סצנה “חופשית” מחד אבל עם חוקיות בסיסית להיאחז בה ולהיות מאותגר על ידיה מאידך.
הייחוד בסטים של חיות המספרים את סיפור התיבה לעומת צלמיות חיות צעצוע “רגילות” הוא שכל החיות מופיעות בזוגות וללא גורים.


סט של 6 זוגות חיות נייר לתיבת נח, 1890
Father Tuck’s

צילום: שלומי איגר
ספרון שצורף לסט תיבת נוח משנות השבעים של המאה ה20
