מוזיאון הילדות, כפי שניתן להבין משמו, אינו מוזיאון צעצועים בהגדרתו.

המוזיאון הממוקם בבטנל גרין בלונדון בתוך בניין ויקטוריאני משנת 1872 היה במקור מוזיאון למדעים ואמנות ולמעשה הפך ל”מוזיאון הילדות” רק כמאה שנים מאוחר יותר- בשנת 1974. בשנה זו, תחת ניהולו של רוי סטרונג הוחלט למקד את נושא המוזיאון ל”היסטוריה והתרבות של הילדות” באותה תקופה היה במוזיאון אוסף צעצועים קטן, כל המוצגים אשר אינם רלוונטיים לנושא הילדות הועברו לאוספים אחרים של V&A ומוצגים רלוונטיים מתוך האוספים השונים כמו פרטי אופנה וריהוט של ילדים צורפו לאוסף זה.

ויטרינת סוסי עץ וצעצועים מתנדנדים
צילום: שלומי איגר

מלבד צעצועים מוצגים באוסף הענק רהיטים, בגדים, אביזרי לימוד, ציוד רפואי ועוד חפצים רבים המתארים ומייצגים את הילדות כתופעה תרבותית והיסטורית כפי שנתפסה והשתנתה במהלך 300 השנים האחרונות.

ייחודיות תופעת הילדות מורגשת דרך החפצים הייעודיים אשר נוצרו בשביל ילדים או על ידי ילדים בין השאר בסיטואציות קיצוניות כגון מלחמות, מחלות, עוני וכו. מלבד חפצים, מוצגים במוזיאון גם תיעודים היסטוריים של הילדות כמו צילומים או ציורים המתארים ילדים בסיטואציות יומיומיות כמו משחק או לימוד.

כצפוי ממוזיאון בריטי, אחד הדגשים הבולטים בתצוגה הוא ההשפעה התרבותית העצומה אשר היתה למהפכה התעשייתית על תחום ה”ילדות” כמו גם על שאר תחומי החיים.

מתוך אוסף בתי הבובות הענק
צילום: שלומי איגר

באופן טבעי, מוזיאון העוסק בילדות מכיל אוסף מכובד של צעצועים. האוצרות הייחודית והמעניינת של המוזיאון מאפשרת הסתכלות שונה מעט על התחום- הנטיה של המוזיאון להאדרת עולם התעשיה והמהפכה התעשייתית יוצרת קישורים ותצוגות מעניינות של צעצועים בשונה מהתצוגות ה”קלאסיות” במוזיאונים מסוג זה אשר לרוב מבוססות כרונולוגיה או נושא הצעצוע במוזיאון הילדות מוצגים הצעצועים לפי העקרונות המכאניים עליהם הם מבוססים (או נכון יותר עקרונות השימוש בהם) כמו “משיכה”, “דחיפה”, “נידנוד”, “סיבוב” וכו’. איזור אחר ומרתק בתצוגה מוקדש לתהליכי העיצוב והייצור של הצעצועים ושופך אור על התעשייה ומאפייניה הייחודיים.

חלקי תבנית ליציקת בובת פלסטיק בדמות תינוק, המאה העשרים
צילום: שלומי איגר

מתוך תצוגה העוסקת בצעצועים רובוטיים או בעלי מנוע
צילום: שלומי איגר

מתוך תצוגה העוסקת בדימויי רובוטים- בשונה מצעצועים רובוטיים
צילום: שלומי איגר