כמו רוב בני האדם, העניין שלי בצעצועים החל בילדות. צליל החריקה של גלגלי פרפר עץ שבנה סבי, התחושה של קיפול הרובוטריקים, ה’קליק’ במפרק הברך של בובת הברבי, ריח אבק השריפה של הקפצונים, העין הצבועה לא נכון בפסלון הנמר, ההתרגשות למראה אריזה סגורה ולפעמים האכזבה למראה התוכן.. כל אלו זכורים לי היטב מהילדות.
לשמחתי התחושות הללו לא נותרו כזכרונות בלבד והאהבה שלי לחפצים, לטקסטורות ולמכאניקה לא חלפה עם השנים אלא התעצמה ונוספו לה הסקרנות להבין כיצד הדברים עובדים ואיך הם נוצרים.
התכונות הללו בשילוב עם רצון ליצור הביאו אותי ללמוד עיצוב תעשייתי ובהמשך, לחזור למקורות ולעצב צעצועים.
אני רואה בעולם עיצוב הצעצועים זירה מרתקת לבחינת תופעות ורעיונות בעיצוב- המיקום המעניין של הצעצוע בין העולמות המופשט לפיגורטיבי, היכולת להכיל ולבחון חדשנות טכנולוגית, הייעוד העונה על צורך כל כך אותנטי, קהל היעד הנלהב והבלתי ממושמע, ההכלה של ערכים מופשטים כמו הומור, מתח, הפתעה, האתגרים הרגולטרויים ובטיחותיים- כל אלו הופכים את עולם הצעצועים למגרש משחקים מרתק ומאתגר למעצב, ואת עולם ההיסטוריה של הצעצועים לכלי מחקרי רחב ומעניין על ההיסטוריה של העיצוב, הילדות והאדם בכלל.
הבלוג נוצר מתוך למידה ואיסוף של חומרים שנעשים במסגרת עבודתי כמעצב צעצועים.
חלק מהחומרים נאספו כחלק מהכנה או מחקר במסגרת פרויקט ספציפי וחלקם נאספו בהזדמנויות שונות מתוך עניין וסקרנות כלליים.
לשמחתי, זכיתי להיות מעורב בפרויקטים מתחומים שונים ומגוונים תחת הכותרת של “עיצוב צעצועים ומשחקים” וכך, יצא לי לצלול אל העולם הזה ולקבל פרספקטיבה מעניינת עליו מתוך הסתכלותי כמעצב.
אחת התובנות המובהקות (ואולי המתבקשות) שהתבררה לי, היא שבתחום זה, כמו בתחומים רבים, למרות היותו כל כך עשיר וצמא לחידושים, לא התחדש למעשה המון מאז הפרה- היסטוריה ועד היום..
אם מזקקים את החפצים הנקראים צעצועים לפונקציה הראשית שלהם, ולכוונות של היוצרים והמעצבים- נראה שמה שתמיד משתנה היא הטכנולוגיה, הסגנון והסיפור.
הראשוניות והאותנטיות של ילדים או בכלל של בני אדם במהלך משחק, מאפשרת לצעצועים, בתור חפצים המיועדים לצורך כל כך ראשוני לשמש כגשר לתקופות עתיקות.
קל לדמיין ילדים על שפת הנילוס מסדרים פסלונים קטנים של תנינים בבוץ או ילדות למרגלות האקרופוליס גוררות סוס על גלגלים כאשר הוריהם היו עסוקים בשדה, בבניין או במטלות הבית.
קל גם לדמיין הורים בעלי מלאכה משעשעים את ילדיהם עם שארית עץ הדומה לחיה או חתיכת חרס מעוצבת בדמות אדם. ברגע שילדים נוספים יחשפו ליצירה זו- המרחק לייצור תעשייתי הוא קצר (גם הרבה צעצועים בני זמננו התחילו את דרכם כיצירות חד פעמיות של הורים מוכשרים).
בהתבוננות בחפצים ישנים ועתיקים קיימת נטיה להתמלא בנוסטלגיה שעשויה לשבש את חוש הביקורת.. בבלוג אנסה להתנער מנוסטלגיה זו ולשפוט את האובייקטים המוצגים לגופם.
לתפיסתי, יש להתייחס לדברים שנעשו בעבר כחלק מההקשר התרבותי בו הם נוצרו. חשוב לזכור כי במוצגים ארכיאולוגיים לא תמיד מה שהשתמר חייב להיות המייצג האמיתי של התקופה. כמו בתקופתנו, גם בעבר הדברים הושפעו מכוחות הדומים לאופנות וטרנדים, נעשו על ידי בעלי מלאכה עם טעם שונה ויכולות טכניות שונות, וודאי שחלקם גם בזמנם נעשו בטעם רע.
לא כל מה שגולף בעץ או סותת באבן מקבל אוטומטית חותמת של נכון או ראוי.
הבלוג עוסק בתיעוד ואיסוף מידע על צעצועים ומשחקים, והצגת המידע באופן שיכול ליצור הקשרים חדשים או תובנות חדשות על התחום, וכפועל יוצא, על עיצוב בכלל. העריכה וההקשרים נעים לפעמים סביב רעיון ברור- סקירה היסטורית של מוצר, חברה, דמות או תחום מסויים ולפעמים, באופן יותר אסוציאטיבי, סביב רעיון או הקשר מופשטים או כלליים.
הארכיון המלווה את הבלוג הנו ארכיון חי ומתעדכן, בו אני מציג פריטים שתיעדתי או אספתי אשר רלוונטיים לתחום
לחיצה על חלק מפריטים אשר מופיעים בפוסטים כתמונות תוביל לארכיון בו אפשר להתעמק בפריט ולמצוא מידע נוסף ותמונות נוספות.
שלומי איגר, מעצב תעשייתי, בוגר בצלאל. עוסק בעיצוב ופיתוח צעצועים ומשחקים. מלבד עיצוב צעצועים לתעשייה עוסק בעשייה רעיונית סביב עולם הצעצועים מבחינה תיאורטית והיסטורית תוך חיפוש אחר דימויים חדשים, תובנות ואסתטיקה חדשה בתחום זה.
ליצירת קשר:
shlomieig@gmail.com
לאתר המעצב: