מסע: צעצועים קדומים במוזיאונים ארכיאולוגיים ביוון
למרות הפער בין האופן בו מוצגים החפצים לבין ייעודם, התמונה הכללית המתקבלת מן העושר הרב של חפצים ודימויים המתארים ילדות או מיועדים לילדים המוצגת במוזיאונים הארכיאולוגיים ביוון מאפשרת הצצה אל עולם הילדות בעת העתיקה
למרות הפער בין האופן בו מוצגים החפצים לבין ייעודם, התמונה הכללית המתקבלת מן העושר הרב של חפצים ודימויים המתארים ילדות או מיועדים לילדים המוצגת במוזיאונים הארכיאולוגיים ביוון מאפשרת הצצה אל עולם הילדות בעת העתיקה
היותה של גודול פעילה סביבתית מחברת בין שני נושאים המעסיקים בשנים האחרונות את מותג הבובות תחת מטריית הקיימות- שוויון הזדמנויות לנשים ואיכות הסביבה
הרצף ההיסטורי של ייצור הצעצועים הפשוטים והזולים מאפשר הצצה ממוזערת להיסטוריה של הצעצועים לאורך כמאה שנים וחושף את האופן בו התפתחויות טכנולוגיות ושינויים תרבותיים באים לידי ביטוי בעולם הצעצועים.
בפרסומים של החברה הסט החדש העשוי מחומרים ממוחזרים ומביו-פלסטיק מתואר כ’מדמה עבור הילדים עולם בו הטבע ובעלי החיים מכובדים ושמורים ומאפשר לילדים ללמוד על הטבע ולהתקרב אליו תוך כדי משחק’.
מידותיהם הקטנות של צעצועי ארוחות הילדים עשויות לתעתע, אך בשל התפוצה העצומה של הצעצועים הקטנים מדובר במהלך אשר אם יתממש, כמות פסולת הפלסטיק המזהם שהוא צפוי לחסוך בשנה שוות ערך לכמות הפלסטיק שצורכת כל אוכלוסיית הבירה וושינגטון במשך שנה.
ההרצאה במסגרת פסטיבל תיאטרון הקרון 2020 דנה בקשרים המגוונים בין עולם התיאטרון לעולם הצעצועים, כאשר המילה ‘משחק’ על פירושיה השונים קושרת בין עולמות אלו. מתיאטרוני נייר מיניאטוריים, דרך בתי בובות, תחפושות וצעצועים מכאניים מן המזרח הרחוק, בהרצאה מוצגים קשרים שונים ומפתיעים בין עולם התיאטרון לעולם הצעצועים.
ראיון בתוכנית ‘העולם היום’ עם מואב ורדי בערוץ כאן 11 לרגל פטירתו של ג’נס נייגארד קנודסן ממציא איש הלגו.
הנטייה של תעשיית הצעצועים בשנים האחרונות לנושא הקיימות קשורה בין השאר למעורבות ההולכת וגדלה של ילדים בנושא משבר האקלים. הילדים, אשר נתפסו בעבר כצרכנים פסיביים של צעצועים הפכו בעשורים האחרונים לכח פוליטי וכלכלי משמעותי.
מלבד ההזדמנות לראות את גוף העבודה המרשים מבחינת הכמות, חלק נכבד מהתערוכה מוקדש לתהליכי היצירה. מודלים, וסקיצות המוצגים בחלל מאפשרים הצצה אל התהליך אשר לרוב נסתר מעיניי הציבור החשוף לתוצרים התעשייתיים. איורים בעפרון צבעוני על קלפים גזורים, דסקיות מאוירות על מקלות קרטון, מגזרות נייר וקרטון ביצוע, כולם מהווים תזכורת לעבודה הקשה, לזיעה ולאהבת החומר, הניסוי והטעייה וכן הכשלונות הרבים, נחלתם של הממציאים המאפשרים את הקסם, אליו נחשפים הצרכנים הפוגשים את התוצר המוגמר
לעידן החלל היתה השפעה רבה על התרבות ורבים מהתוצרים התרבותיים של התקופה פנו לילדים. אולם בשונה ממה שניתן לחשוב, פנייה זו לא היתה רק תגובה ספונטנית לעניין שגילו ילדים לנושא, אלא היתה בין השאר תוצר של חיבור הנעשה באופן מלאכותי, או לפחות באופן מודע, והיו לו גם מניעים מדיניים ופוליטיים
הסיטואציה התרבותית- פוליטית שאפיינה את ברית המועצות לאחר המלחמה, יצרה מצב ייחודי בו האמנות, בה שלט זרם הריאליזם הסוציאליסטי היתה למעשה מגוייסת ולא התאפשר בה ביטוי אישי לאמנים ואילו תעשיית הצעצועים, אשר היתה בצמיחה, איפשרה חופש יצירתי ואמנותי רב.
ציטוט מפוצץ המופיע בתיאור התערוכה באתר האינטרנט של מוזיאון אסיה והפסיפיק בוורשה מציב רף גבוה ויומרני לתערוכת משחקים שיכלה בקלות להפוך לעוד אוסף חפצים המוצג בצורה כרונולוגית או בחלוקה גיאוגרפית.
אוסף הצעצועים הענק בחנות לצעצועים יד שנייה בפריז שופך אור על תעשיית צעצועי דמויות הפעולה ועל קרב רובוטים בין גלקטי שהחל במאה הקודמת
צעצועים פיגורטיביים הם כלי לסיפור סיפורים- הם מאפשרים משחק בסיטואציות מחיי היום יום, בחינה והמצאה של סיטואציות בדיוניות ושחזור אירועים שקרו. לכן, באופן טבעי, אחד הדימויים העתיקים ביותר בנמצא כאשר מדובר בצעצוע פיגורטיבי, הוא מה שהיה נוכח ומשמעותי ביותר בשגרת חיי האדם- האדם עצמו
צעצועים, שנחשבים (בטעות) כמותרות, שמתקשרים בתודעה שלנו לילדות מאושרת, לשמחה, לפנאי, לא התאימו לנרטיב השואה. ניצולים-ילדים רבים התביישו בפער בין הסיפור האישי שלהם לבין הנרטיב הכללי והזכרונות שלהם שכללו משחק וצעצועים רק הגבירו את הבושה ומוסר הכליות
אחד מסודות ההצלחה של הסביבון ומקור הקסם שלו הוא הפער העצום בין קלות היצירה לבין האפקט המתקבל. טכנולוגיות וחומרים המתאימים ליצירת צורות חרוטות מלוים את האדם מראשית ימי הטכנולוגיה. כדרות וחריטת עץ הן מהטכנולוגיות העתיקות והן משמשות עד היום ליצירת חלק מסוגי הסביבונים.
הקסם שמתרחש כאשר חפץ חרוט מסתובב במהירות, מעלים את כל סממניו הגרפיים ומנצח את כח המשיכה הוא עצום
מרגרטה היתה אישה עצמאית שניהלה עסק ענק ומשגשג בתקופה שבה ציפו מנשים להשאר בבית, היא לחמה על זכותה להגן על עיצוביה, על קניינה הרוחני ועל זכויות היוצרים כאילו היו של גבר ויצרה תעשייה משגשגת ומקומות עבודה חדשים באיזור וזמן מאותגרים מבחינה כלכלית. כאשר כל זה נעשה במסגרת מגבלות פיזיות של נכות קשה מתוך תשוקה, אמונה ועקשנות רבה
טכניקה מסורתית ליצירת צעצועי עץ (בעיקר חיות) שפותחה בתחילת המאה ה19 במחוז הרי אורה בגרמניה
דימוי הרובוט בתרבות הוא דימוי מורכב וטעון העוסק בהגדרת האדם, האנושיות והקשר המורכב בין האדם אל הטכנולוגיה. מופעיו של הרובוט על סוגיו השונים בתרבות הם רבים ומגוונים וחלקם הגדול מורכבים או טעונים מידי מכדי להיות מאומצים לעולם הצעצועים. כצעצוע, הרובוט הוא דימוי מיוחד שנע בין הגסות המכאנית ולפעמים אלימה של מכונה לבין איזכור של דמות, לרוב אנושית, המסוגל לעורר הזדהות וליצור סיפור
האוסף של פרופסור יואל דונחין
הסלידה ההדרגתית שמתרחשת בשנים האחרונות ממשחקים וצעצועים שיש בהם פן אלים או מלחמתי מפנה את מקומה לכאלו שמתארים את ‘הצד השני’ של סיפורי הגבורה- המצילים. בנוסף, העיר כמקום עתיר התרחשויות ואירועים הפכה את כוחות ההצלה לחלק אורגני משגרת חיי היום יום
דימוי הסוס והרוכב או המשחק ברכיבה על סוס אינם משחק בחיה אלא משחק בפנטזיה האנושית על כוחות על, על היכולת לנוע מהר ולהיות חזק. בדיוק את הפנטזיה הזו הגשימה בסוף המאה התשע עשרה המכונית אשר העניקה לאדם עוצמה ומהירות בלתי נתפסים, ובדומה לסוס, הפכה מיד למושא הפנטזיה של ילדים מסביב לעולם
רעשנים, כמו צעצועים מוזיקליים אחרים, שייכים למשפחת הצעצועים המופשטים- אלו שהאפקט ה’צעצועי’ שלהם נובע מפונקציה מסויימת ולא מתוך דימוי, ובהקשר זה תמיד מעניין לראות את הגישות השונות בין התקופות והתרבויות בתחום שבין המופשט לפיגורטיבי
ייחודיות תופעת הילדות מורגשת דרך החפצים הייעודיים אשר נוצרו בשביל ילדים או על ידי ילדים בין השאר בסיטואציות קיצוניות כגון מלחמות, מחלות, עוני וכו
דימוי הדינוזאור התפצל, נשחק והומצא מחדש פעמים רבות. כיום ניתן למצוא אותו בעולם הצעצועים כמעט בכל הקשר- החל מיצורים פרוותיים עדינים וחמודים ועד למפלצות ברזל אכזריות ומרצחות. כאשר באמצע, נמצא תמיד הדימוי השואף לתאר את המציאות בדמות מיניאטורה של חיה
האוסף הענק כולל צעצועים מכל הסוגים ומכל התקופות- מיוון העתיקה ועד ימינו כאשר החלקים הגדולים והעשירים ביותר
